יום שבת, 20 באוגוסט 2011

צוללים קדימה


במשחק Scuba אתם נקלעים בחללית מקולקלת לכוכב לכת קובייתי.
כדי לצאת ממנו, אתם צריכים לבנות מחדש את המנוע של החללית, משימה שתעסיק אתכם כמה שעות טובות, או ימים.
הנוף מורכב קוביות קוביות, שאותן אתם יכולים להסיר באמצעות אקדח לייזר, או לבנות, באמצעות ערימות חול שאתם צוברים. כך אפשר ליצור שבילים ומדרגות שיעזרו לכם לנוע בחפשיות ממקום למקום.
בעזרת הלייזר אפשר גם "לשאוב" למחסן שלכם חומרים שונים שיעזרו לכם בבנייה. חלק מהחומרים מצויים על פני הקרקע, חלק בתוך האדמה, אבל החומרים השווים באמת מצויים מתחת למים. לשם כך אתם צריכים לצלול לעומק.
ככל שמתקדמים במשחק ובונים בהדרגה אמצעי עזר, כך אתם משדרגים את היכולת לצלול לעומק רב יותר ולזמן ארוך יותר.
בכל רגע אתם יכולים ללחוץ על R ולקבל סדרה של טבלאות שבעזרתן תדעו את המתכון המדוייק להרכבת כל דבר שנחוץ לכם.
מישהו כבר הכין טבלאות עזר, שמארגנות את הבנייה בסדר הגיוני ושימושי יותר - אחת של חומרים, ואחת של ציוד. אפשר להעלות את שני הדפים האלה ולעבוד איתם, זה קצת יותר קל.
חלק מהחומרים הנחוצים לכם נמצאים בשטח, וחלק אחר תוכלו להשיג רק אם תצרו מהחומרים הקיימים תרכובות חדשות.
כמובן שמדובר בשרשרת ארוכה של תרכובות, ותאלצו להתחיל מרכיבים פשוטים כדי לבנות רכיבים אחרים, שיבנו בתורם ציוד מועיל וכן הלאה וכן הלאה.
בדרך כלל עומדת בפניכם הבחירה - האם לצאת לשוטט בחוץ ולאסוף חומרים, או להשאר במעבדה ולהרכיב אותם מחומרים אחרים. המשחק מדלג כך בין שני אפני פעולה - האחד קצת יותר אקטיבי והרפתקני, והשני יותר דומה לפתרון פאזל ודורש חשיבה ופעולה בסדר הגיוני מסויים.
בשלב הראשון אפשר לבנות רק בעמדת חללית האם, אבל במהלך המשחק אפשר לקבל ציוד שיאפשר לכם בנייה גם במעמקי הים.
העיצוב הוא חינני, התנועה של הגיבור גם בים וגם ביבשה היא קלה ומדוייקת, ויש תשומת לב רבה לתאורה. בעיקר אהבתי את המעברים המאד ריאליסטיים בין האויר למים, ואת השפריצים והגלים ביציאה ובכניסה.
מועיל מאד ללמוד את הקיצורים שמביאים אתכם למסכים או לכלים שונים, וכדאי, בראש ובראשונה, לשים דגש על שכלול הציוד שלכם. היכולת לצלול יותר זמן ויותר לעומק ממלאת את המחסן ביתר קלות.
המשחק לא נשמר אוטומטית - יש לשמור אותו באמצעות לחצן Save Game בתפריט היציאה.
אם החלטתם להתחיל מהתחלה, תקבלו עולם שונה במקצת גם במבנהו וגם בהרכבו, וזו כבר סיבה טובה לחזור אליו.

עוד משחקים של יוצר המשחק ( בחור קנדי שמכנה את עצמו Louissi ) תוכלו למצוא כאן.



פלא פלאים


Wonderputt הוא משחק שדומה להמון משחקים, ובכל זאת לא דומה לכלום.
העיצוב שלו מרהיב. גרפיקה תלת מימדית מונפשת, מלאה בהפתעות, שהופכות את הפעם הראשונה למסע גילוי.
האתגר לקוח ממשחקי ספורט - מיני גולף, או אפילו סנוקר - אתם חובטים בכדור קטן, והמטרה הראשונית היא להצליח לקלוע אותו לחורים שמזומנים לכם לאורך המסלול. כל קליעה מוצלחת משנה את פני השטח, ופותחת חורים חדשים.
התפעול לקוח ממיטב המשחקים הפיזיקליים, כך שההתנהגות של הכדור ושל פני השטח ריאליסטית ביותר, ועליכם לדייק בזוית החבטה ובעצמתה.
חלק מהאתגרים מזמן התמודדות לא כל כך פשוטה, ואפילו מצריכים אימון מסויים. לא מדובר רק בשליטה בכדור, אלא גם בפיענוח ההגיון של המסלול, מה שמקרב את המשחק במעט לענף הפאזלים.
אחרי הסיבוב הראשון, נפתח שלב נוסף במשחק, ותוך כדי החבטות אתם אמורים לאסוף בועות צבעוניות ולמלא בצבע את הקשת הנפרשת במרכז המבנה.
מכאן ואילך, כל מה שאתם יכולים לעשות הוא להמשיך ולחזור על אותו המסלול, ולנסות להשתפר.
אתם יכולים לפתוח את התפריט הראשי, לעקוב אחרי הישגכם ולהבין באילו מדליות אתם עשויים לזכות, אבל ההישגים הבאים לא יחוללו שום שינוי במהלך המשחק - לא יפתחו עוד שלבים, לא תגלו עוד מקומות, ולא תקבלו טכניקות חדשות. האמת שבשלב זה נשארתי עם טעם של עוד. הייתי רוצה לראות המשך לכל הדבר המופלא הזה.
אבל כנראה שאי אפשר לבקש הכל בבת אחת...
בכל מקרה, עד השלב שבו לא תמצאו יותר טעם להשתפר, המשחק הזה מספק חווייה מהנה, וזה כולל את המוזיקה ואת הצלילים.
את המשחק יצר Reece Millidge הבריטי, שבאתר הבית של הסטודיו שלו - Damp Gnat - תוכלו למצוא את כל מה שהוא יוצר.
מומלץ ביותר המשחק Icycle , שבו דמות ערומה על אופניים שועטת במסלול מושלג שמעוצב בצורה ייחודית ומדהימה.
חובה לחובבי המירוצים!
יש רק משחק אחד שדומה לWonderputt, והוא Adverputt - משחק מוקדם יותר של Millidge עצמו.
זהו למעשה משחק פירסומי, כשבכל חלק שלו מצוי קישור לאתר אחר. גם הוא חביב ביותר, אבל מנקודת מבט עכשווית נראה כטיוטה לדבר האמיתי.






יום שישי, 19 באוגוסט 2011

יפני מפתיע


שיחקתי את המשחק האחרון של Detarou ושוב די נהניתי. לא הצלחתי להגיע לאתר עצמאי שלו, ולכן הקישור כאן הוא לרשימת המשחקים שלו בבלוג JayIsGames.
נזכרתי שכבר שיחקתי במשחקים שלו בעבר, ושיש בו משהו שראוי להמליץ עליו.
כל המשחקים שלו הם משחקי היחלצות (escape) - ז'אנר מאד חביב עלי בעיקרון, אלא שיש בו הרבה משחקים זניחים, וגם קצת מעצבנים. (כנראה שיש לז'אנר הזה קהל משוחד, משום שהרבה משחקים מהסוג הזה זוכים לדירוג גבוה מהקהל, מבלי שיהיו באמת מקוריים או משעשעים.)
הסגנון הגראפי שלו פשוט ובהיר, כמעט מינימליסטי, ודומה להרבה משחקים שכבר נראו -  אבל רק אצל Detarou תמצאו מחזות סוריאליסטיים והפתעות שישאירו אתכם קצת המומים לרגע. וזה מה שהופך אותו לאחר, אפילו מוזר.
לא בכל משחק אתם פותחים וילון, ודמות בתחפושת של שפן עושה לכם פרצוף. ויש עוד כמה כאלה.
אני מוצאת את הפאזלים שלו די הגיוניים, כך שלא צריך לשבור את הראש במשך שעות וימים כדי להתקדם במשחק. מה שמבלבל אצלו הוא שבדרך כלל יש למשחקים שלו כמה סופים אפשריים, ולא תמיד אפשר לגלות אותם מבלי לקרוא חוות דעת ופתרונות מן המוכן. תמיד אפשר לשחק שוב, כדי לנסות ולהגיע לסוף אחר.
בקיצור, כמשחק הוא בהחלט מספק הנאה, והבונוס כאן הוא העולם המפתיע של הדמויות והסיטואציות שלא תמצאו כמותן בשום משחק אחר. אולי יש טובים ממנו, אבל אין רבים כמותו.
המשחק החדש ביותר שלו (לעת עתה) הוא Yokuaro
המשחק הטוב ביותר ( כך נראה לי) הוא Gold Door Escape



יום שישי, 12 באוגוסט 2011

אפור


נגינת פסנתר נוגה פותחת את המשחק Grey. פותחת, ואף מסיימת. כן, גם הסוף קצת עצוב. אבל האמצע משמח.
זה משחק קצר ופשוט, עם רעיון יפה שעומד מאחוריו.
על משטח חשוף לרוח יושבת לה דמות נשית שחורה וקטנה, ורואים שהיא עצובה. גם הבחורון שלידה נראה תוהה ועצוב, אלא שאותו אתם יכולים להוציא לדרך באמצעות מקשי החיצים. הוא נודד ברחבי עולם אפרורי, ואתם מקפיצים אותו ממשטח למשטח כדי שימצא חפצים צבעוניים שפזורים בשטח. את כל מה שהוא מוצא, הוא צריך להביא במתנה לחברתו, וכל חפץ שהיא מקבלת במתנה, צובע בצבעו חלקים מן האפור.
העולם האפרורי נצבע לאט לאט, החברה מתעודדת, והגיבור - הוא הולך ונעשה שקוף...
קל לשלוט בתנועה של הדמות וכמעט שלא תמצאו את עצמכם נאלצים להתגבר על מכשולים טכניים ותפעוליים. מבחינה זו, המשחק מתאים גם לילדים ממש צעירים שרק למדו לשלוט במקלדת, ושעדיין לומדים להבחין בשמות הצבעים.
זה קצת מנוגד לאוירה העגמומית של המשחק, שיש בה כדי ללמדנו על הקושי ביחסי גברים ונשים, ובעיקר על הקושי של הגבר לרצות את האשה מבלי שסופו יהיה... אולי לא רע ומר, אבל בהחלט לא מעודד.
רעיון הצבע החודר לעולם האפור הוא רעיון יפה. הרעיון לגבי יחסי בנים-בנות קצת פחות יפה לטעמי.
את הפסקול הנעים כתב shadow6nothing9, שבקישור לשמו אפשר להאזין לעוד קטעים מוזיקליים שלו.