לראות את הקולות

כמעט כל משחק מחשב מלווה במוזיקה. לפעמים פס הקול הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק, מניע אותו, יוצר את האוירה הנכונה, או אפילו עוזר בפתרון, אבל תמיד נדמה לי שמשחק נטול אפשרות השתקה הוא סוג של חוצפה. הפעם - אין ברירה. בלי רמקולים זה לא עובד.
כולנו מכירים את העקרון לפיו עובדים נגני מוזיקה במחשב. אנחנו מנגנים קטע מוזיקלי, ובחלון הנגן אפשר לראות צבעים וצורות מסתחררים לפי קצב המוזיקה.
כשעקרון ההתאמה בין צליל לצורה הופך לאינטראקטיבי, כלומר כשיש לנו שליטה גם בצלילים וגם בדימויים ( ולא רק בבחירת מתכונת מסויימת ), הרי לנו צעצוע .
Macoto Yanagisawa  עוסק בין היתר בבניית מה שפעם היה מכונה "אורגן אורות".
בצעצוע המשוכלל יותר שלו - Noctiluca - תנועת העכבר משמיעה לנו צלילים, וגם מראה לנו צבעים וצורות. קליק אחד מעביר אותנו למתכונת חדשה של נגינה, ובכל פעם אנחנו מגלים יצירה שונה, שדורשת תנועה שונה.
Neon2 הוא צעצוע יותר סכמטי, שבו אנחנו יכולים לבחור בין שילובים של אפשרויות צליל וצבע ידועות מראש. גם כאן אפשר להנות ממגוון אפשרויות, אבל הוא לא כל כך גדול, ומאפשר פחות יצירתיות.
אלה שני צעצועים פשוטים, מתאימים לכל גיל, שכל מה שנדרש בהם הוא שליטה מינימלית בעכבר.
Inudge הוא משחק קצת יותר מורכב, שבנוי על עקרון תיבת נגינה. כאן באמת יש אפשרות לשלוט בכל צליל ולהלחין פס-קול מוזיקלי שכולל כלים שונים. כל כלי מיוצג על ידי גריד משבצות בצבע אחר. משבצת מסומנת משמיעה צליל, וכל הלוחות המשובצים מופעלים במקביל. אפשר להקשיב לכל תו ולבנות את רבדי הצלילים בצורה מחושבת, ואפשר גם לצייר את הצלילים באופן חפשי ולראות/לשמוע מה יוצא. כאן אפשר לשלוט גם בקצב ובווליום. זה צעצוע מאד אסטתי, ולמרות מורכבותו ושלל האפשרויות, יש בו משהו פשוט וקל להתמצאות. יש למשחק הזה מימד קהילתי, כי אפשר גם להקשיב ליצירות של אנשים אחרים, ולהתפעל מהמגוון שהמנגנון הזה מאפשר. למעשה, מתנהל Forum שלם שמספק עצות וטריקים למי שרוצה להעמיק בנושא.
Music Bounce הוא משחק שבנוי על עקרון דומה, אלא שהוא פועל בדרך הפוכה. כאן יחידות הצליל כבר מסומנות, ועלינו להפעיל כדורים שקופצים מ"שערים" בחלק השמאלי של המסך. אם הקפצנו את הכדור הנכון, הוא פוגע במשבצות המסומנות, והן משמיעות צליל. האתגר הוא להקפיץ את הכדורים כך שכל המנגינה תישמע. זה פחות "צעצוע", ויותר "משחק", כי המנגינות נתונות מראש, ומוצב בפנינו אתגר. מאידך, גם כאן יש מימד קהילתי,  כי יש אפשרות לערוך אתגרים עבור הזולת - וזה כבר יותר דומה לנגינה והלחנה.

מי שמתעניין בנושא ויזואליזציה של נתונים, מוזמן לעיין בטור הזה (מתוך הבלוג "קסטה", שעוסק במוזיקה בעידן הדיגיטלי )-
Kaseta. הטור עוסק בויזואליזציה של נתונים, ולא של צלילים, אבל מדובר בנתונים על מוזיקה, כך שזה בהחלט מעורר מחשבה גם בהקשר לצעצועים האלה.