יום חמישי, 1 בנובמבר 2012

קצה חוט



Entanglement הוא משחק שנועד לבזבז לכם את הזמן, כמו הרבה פאזלים מסוגו.
אין בו הרבה חידוש, כבר ראינו משחקים עם עקרון דומה, וגם אין לו עיצוב מרהיב במיוחד.
כשרק הכרתי אותו הוא היה עדיין בגירסה אחרת, והעיצוב שלו היה הרבה יותר נקי ופשוט. עם הזמן הוא זכה לגירסה יותר "כבדה", עם אופי תלת מימדי, כביכול ריאליסטי, עם טקסטורות של אבן וצמחייה סביב לוח המשחק, אבל לא נורא. זה לא לטעמי, אבל יכול להיות שזה עושה רושם טוב, ואולי זה היה שידרוג נחוץ כהכנה לגרסת הסלולר.
הלוח מורכב ממשושים, שממלאים אותו בהדרגה. על כל משושה חדש שאתם יכולים להוסיף, יש דגם מפותל, שיוצר המשכיות עם המשושה הקודם ומתווה את המשך מסלולו של החוט. את המשושה החדש ניתן לסובב לכל הכיוונים, ואם אתם לא מרוצים, אפשר לנסות ולהחליף אותו עם הדגם הבא בתור.
האתגר במשחק הוא ליצור חוט המשכי ארוך ככל האפשר, שעובר בכמה שיותר תאים משושים על הלוח. כמובן שבכל רגע אתם עשויים להתקל במבוי סתום, בעיקר כשהלוח מתמלא ואתם מתקרבים לגבולות שלו. מאידך, אתם עשויים למצוא פתאום דגם שישתלב כך שתעברו פתאום מסלול ארוך ומפתיע.
כל עוד אתם חוזרים ומשחקים באותו משחק, תראו תמיד את הניקוד הגבוה ביותר שהגעתם אליו, ואת זמנכם תבזבזו בעיקר כדי לשבור את השיא של עצמכם..
אז כן, המשחק הזה מבזבז זמן, אבל הוא עושה את זה בצורה נעימה ומרגיעה, עם פסקול יפה, ובכל זאת מספק חומר למחשבה - אתם נדרשים לנווט בין האומץ להמר על הצעד הבא, לבין הסבלנות לבדוק את כל האפשרויות בקפידה, ובלי תשומת לב מסויימת לא תוכלו להגיע להישגים מרחיקי לכת. אבל בהחלט קל להשתפר כאן, כך שהמאמץ אינו לשוא.
בקיצור, אם אתם במילא ליד המחשב, ואתם צריכים הפסקה זה בהחלט פאזל מומלץ, ותוכלו לבלות איתו מדי פעם בהנאה.

מאחורי המשחק הזה עומדים שני חברה' מצפון קרוליינה, שעובדים תחת השם Gopherwood Studios.
יש להם בלוג מעניין שבו הם מספרים גם על יצירת המשחקים, ומי שמעניינת אותו השאלה איך זה עובד, יהנה מכל מה שהם מספרים שם.
הפוסט האחרון שלהם עוסק בשני משחקים שהם יצרו עבור ערוץ הילדים של PBS. כך התוודעתי לסדרה שלמה של משחקים ושעשועונים לימודיים לגיל הרך, שכולה מבוססת על דמותו של החתול מספרי דוקטור סוס. זה ממש מכרה זהב של תעסוקה.
ילדים שאינם דוברי אנגלית יזדקקו לתרגום צמוד מההורים, או שישתמשו במשחקים בגיל מאוחר יותר, כדי ללמוד אנגלית. יש שם גם כמה משחקים ודפי פעילות שאינם תלויי שפה, כך שמומלץ בכל מקרה לנסות ולנצל את הסדרה הזו, וגם את יתר שכנותיה בערוץ PBSKIDS.






יום שבת, 23 ביוני 2012

איך מתרגמים "מישחוק"?



לאחרונה התחלתי ללמוד גרמנית. זו לא הפעם הראשונה שאני לומדת גרמנית, אבל הפעם אני עושה זאת באופן עצמאי, באמצעות המחשב, ובשיטה שמושכת אותי לתרגל עוד ועוד ( כשיש לי זמן, בואו נודה על האמת ).
זה לא ממש מעניין כשלעצמו, כי הרי לימוד שפה חדשה דורש שינון וחזרה שוב ושוב על אותן המילים, כשהן בתוך משפטים חסרי כל משמעות פיוטית או תוכן גבוה -"הילד אוכל גבינה" , " האיש נמצא בצד שמאל" וכדומה. אבל בממשק הזה אפשר לשכוח בקלות שזה לא כל כך מעניין ושהשפה שלכם עדיין דלה מכדי לכתוב בה שירים.
וכל זה למה? ואיך זה קשור למשחקים?
מערכת הלימוד דומה מאד למשחק. אתם צוברים נקודות זכות על לימוד, על תרגול ועל תרגום, ואפילו על הערכה של תרגומים שמשתמשים אחרים עשו.
כל שלב דורש סך נקודות מסויים, שאותו אפשר לצבור בכמה דרכים, ואחרי שהשגתם אותו נפתח בפניכם שלב חדש, שעד עכשיו היה נעול. אמצעים גרפיים שונים ממחישים לכם באיזה שלב אתם נמצאים ובאילו דרכים אתם יכולים לצבור עוד נקודות, הכל כדי להתקדם לשלב הבא.
אז מיד במפגש הראשון עם הממשק המופלא של Duolingo ,מלבד גרמנית למדתי את המונח Gamification. "מישחוק".
"מישחוק" זה בעצם הקניית תכונות של משחק לתכנים שאינם "משחקיים", כמו למשל תכנים לימודיים.
טוב, זה לא באמת חדש. פעם קראו לזה "לומדה", וכל ילד שנולד עם עכבר ביד זכה ללמוד אותיות ומספרים באמצעות משחקים שונים, טובים יותר או פחות.
אבל ב Duolingo, בד בבד עם לימוד השפה אתם גם עוזרים לתרגם טקסטים מרחבי הרשת.
המון טקסטים ברשת דורשים תרגום, אבל תרגום מקצועי בשכר עשוי להגיע למיליוני דולרים ודורש הקמת מערך מתרגמים אדיר מימדים.
משתמשי Duolingo לומדים בחינם - בלי דמי הרשמה ובלי פרסומות, אך הם גם מתרגמים בחינם, סוגים שונים של טקסטים שנכתבו בשפה בה אותה הם לומדים. כאן תוכלו לראות סרטון שמסביר איך זה עובד.
מעבר לערך האוניברסלי של פעולה כזו, יש בכך תוספת עניין מרובה ללימוד השפה. אם עייפתם ממשפטים בנוסח "דנה נמה, דנה קמה" אתם יכולים לנסות ולשבור את הראש על טקסטים מבלוגים, ביקורת סרטים, או אינפורמציה שלקוחה מהעטיפה האחורית של דיסק מוזיקה. כל מילה בטקסט, כשעוברים עליה עם הסמן,מופיעה יחד עם כל המשמעויות האפשריות שלה, ואתם מוזמנים לבחור משמעות ולבנות משפט. המילון כבר בפנים.
לא הצלחתם? יצא משפט מוזר? אתם לא בטוחים? כאן נכנס המימד החברתי-קהילתי. אתם יכולים לצפות בתרגומים של אחרים ולנסות גם להעריך אותם. בדרך זו, לאט לאט, נבנית הסכמה על המשמעות המתבקשת של כל משפט.
כמובן שאפשר לעקוב דרך קבע אחרי משתמשים אחרים, לשוחח איתם וגם לשאול שאלות. כן, סתם כל שאלה  שעולה בדעתכם, כאילו אתם לומדים עם מורה פרטי. ויש מי שעונה. כמובן מציבור הלומדים ברשת, כאלה שגרמנית היא שפת האם שלהם, או כאלה שהגיעו לשלב מתקדם יותר. קהילה כבר אמרנו?
התוכנה מצטיינת גם בשילוב בין כישורי שפה שונים. אתם חייבים ללמוד בעת ובעונה אחת לא רק להבין מה כתוב, אלא גם גם איך כותבים את זה, איך ליצור משפט, ואפילו איך הוגים את המילים. בקיצור, בעיני זו דרך גאונית ללימוד שפה.
מקור השיטה גם הוא מעניין מאד. למעשה זהו שיכלול של רעיון ה  CAPTCHA , אותן אותיות מעוותות שאתם נדרשים להקליד לפעמים, כשאתם מזמינים שירות דרך הרשת או מעלים אינפורמציה. שום תוכנה לא יכולה לפענח את הכתוב, ובדרך זו מוודאת המערכת כי לפניה אדם ולא מחשב. כתבה קצרה ב "דה מארקר" מסבירה יפה את האופן שבו נוצל הרעיון גם לצורך תרגום של טקסטים סרוקים שאותם המחשב לא מצליח לפענח.
את הרעיון פיתח לואיס וון אן שכאן תוכלו לשמוע אותו מרצה על הנושא וכיצד הגיע משיטת ה CAPTCHA לפיתוח של duolingo. הוא עושה את זה יותר טוב ממני, כך שבשלב זה אשאיר לו את הבמה.




יום חמישי, 26 באפריל 2012

לא בוחרים במי להתאהב


למרות שיש זומבים במשחק, i saw her standing there הוא בעצם סיפור אהבה נוגע ללב.
לא תראו שם דם ולא תשמעו צרחות, ואין את כל הגועל נפש שבדרך כלל מאפיין משחקים עם זומבים. להיפך. המשחק מלווה בצלילי גיטרה ( שאפילו נמאסים קצת אחרי זמן מה ), ויכול לזכות בתואר כבוד על מינימליזם עיצובי. רוב הדמויות עשויות מלבן פשוט עם ראש עגול מעליו והן מקפצות במרחב ריק למדי. כל שלב מלווה במשפט, שנותן להתרחשות מעין אופי פיוטי, והופך את הסיטואציה לכמעט נוגעת ללב.
הדמות שלכם היא בחור תמים שהתאהב בבחורה, אך כשהתקרב אליה, גילה שהיא זומבית, ולכן מסוכנת למגע. הדרך היחידה להפגש איתה היא כשהוא מצליח להכניס אותה לתוך כלוב. כדי לעשות זאת הוא צריך למשוך אותה אחריו, אך גם להתחמק ממנה, עד שהיא בתוך הכלוב. הבחורה מצדה מאוהבת גם היא, ואם אתם נופלים לתהום או נפגעים מזומבים אחרים ליבה נשבר.
אל תטעו, למרות המינימליזם הגרפי יש כאן אתגר לא מבוטל, ותצטרכו מיומנות זינוק לא פשוטה כדי להלחם בזומבים, להתחמק מהם, ולהצליח למשוך את אהובתכם לתוך הכלוב מבלי להפגע. המשחק מתחיל פשוט למדי, אבל הולך ונעשה אינטנסיבי יותר ויותר.
עדיין לא הגעתי לסוף, אבל מספרים שהסוף מפתיע. זומבים או לא - האהבה כנראה מנצחת.
מיועד בהחלט למי ששולט היטב במקשי החיצים.
המשחק נוצר ע"י krangGAMES שבאתר הבית שלהם אפשר למצוא עוד כמה משחקים מוצלחים שהוציאו לאור. מי שמעוניין במוסיקה שמלווה את המשחקים - אפשר להאזין לה כאן בדף הbandcamp של החברה, ואפילו להוריד את כל האלבומים במחיר שתבחרו (אין מינימום, זה נתון לשיקולכם ).


גן נעול


Garden Door הוא משחק קטן ונחמד של Mateusz Skutnik  - לא ארוך מדי, לא קשה מדי ומקורי כרגיל.
עקרון המשחק הזה דומה מאד למשחק 10Gnomes, שעליו כבר כתבתי כאן.
אתם משוטטים בסביבתו של שער עץ שלידו תלויים כלי עבודה, ולצידו ערימה של עצי הסקה ושיחי חרציות. כל הנוף הזה מצולם, וכשתקליקו במקומות בהם הסמן הופך ל"יד" תגלו צילומי תקריב של פרטים קטנים ביותר בתוך הנוף - מסמר, קרש עץ, סדק בקיר. אלא שבתוך הצילומים משובצים רישומים וחפצים מצויירים. אין ספק שהשילוב הזה בין ציור לצילום הוא סוד הקסם של המשחק.
המרחב כאן לא גדול ועם קצת תשומת לב אפשר למצוא בו את כל הנקודות ה"חמות". המשימות כוללות איסוף חפצים, ושימוש בהם - כפי שהם, או לעיתים אחרי צירוף לחפץ אחר. צריך גם לפענח כמה רמזים כדי למצוא קוד מסויים, ורצוי מאד לפתח זכרון חזותי שיעזור לכם להתמצא בקלות. בקיצור, אתגרים די מגוונים.
כל התקדמות מפתיעה קצת ומעוררת חיוך. גם כאן יש שילוב מדוייק בין מה שצפוי מראש ( טוב, הבנו שצריך לאסוף כדורים אדומים - הנה עוד אחד ) לבין התחושה של "אוי, מה זה ?" בכל פעם שמשהו קורה.
מי שצריך פתרונות הרי הם כאן ( באנגלית ), אבל הם לא ממש נחוצים אם יש לכם קצת זמן וסבלנות.

יום שישי, 2 במרץ 2012

לבד וביחד


Love Letter הוא משחק קצר וחמוד שמשאיר אתכם עם חיוך.
הגיבור שלו הוא תלמיד בית ספר שמוצא בתאו מכתב אהבה מילדה אלמונית. זה אירוע חד פעמי, ראשון ומרגש עבור הילד, אלא שכדי לדעת מי המעריצה הנסתרת, עליו לקרוא את המכתב עד סופו ביחידות - לגמרי לבדו, בפינה אינטימית.
המשחק מקציב לכם חמש דקות, שבהן עליכם להתחמק מזרם בלתי פוסק של חברים שמברכים אתכם לשלום ומנסים לעקוב אחריכם, ולהצליח לקרוא את המכתב עד תומו. אם תצליחו, אתם צפויים לפגישה מרגשת עם אהובתכם.
אם לא תצליחו, מישהו יחטוף מכם את המכתב ואתם צפויים להיות ללעג - אבל תוכלו תמיד לנסות מההתחלה.
העיצוב מפוקסל וצבעוני, ומזכיר במשהו את המשחקים של Party techno, שגם הם עוסקים באהבה, אלא שכאן, למרות לחץ הזמן, המשחק הרבה יותר רגוע ורומנטי.
המשחק נוצר במסגרת תחרות שמתקיימת כל ארבעה חודשים, בשם Ludum Dare. המתחרים אמורים לבנות משחק תוך 48 שעות, על פי נושא מסויים שנבחר מראש.
Love letter נוצר בתחרות ה 22 במספר, שהנושא שלה היה "לבד".
למען האמת , המשחק הזה משמש לי סתם תירוץ, כדי להביא כאן קישור לאוסף המשחקים הנבחרים של התחרות.
כאן 50 הזוכים הראשונים בקטגורית compo - משחקים שנוצרו תוך 48 שעות ע"י יוצר יחיד, וכאן 50 הראשונים בקטגורית Jam - משחקים שנוצרו תוך 72 שעות, ולעיתים ע"י יותר מאדם אחד.
בקישורים האלה תמצאו מאגר עצום של משחקים מקוריים ומרעננים, שמאחוריהם יוצרים עצמאיים שלא תמיד אפשר להתקל בהם כך סתם ברשת. וגם אינספור פרשנויות למושג "לבד". אם גשמי החורף משאירים אתכם לבד מול המחשב, תוכלו למצוא מה לעשות לפחות עד הקיץ.



יום שבת, 25 בפברואר 2012

מלחמה במרתף, וקצת היסטוריה



המשחק Cardinal Quest הוא מסע אתגרי לחשכת המסדרונות הנסתרים של מרתף רב קומות.
בתחילת המשחק אתם בוחרים דמות, ואיתה אתם מגלים את המבוך בכל קומה, ונתקלים בהפתעות טובות ורעות.
ההפתעות הטובות הן כלים שגורמים לכם להיות זריזים, חזקים וערמומיים יותר, וההפתעות הרעות הן אינספור יצורים שעליכם לחסל.
התנועה במסדרונות נעשית באמצעות מקשי החיצים או WASD, ותנועה לתוך האויבים מתקיפה אותם - פשוט להתנגש בהם כמה פעמים. זה עושה את העבודה.
כדי לבחור בשיקויים מחזקים או יכולות מופלאות אפשר להפעיל את מקשי הספרות 1-0.
בעקרון, זהו משחק אסטרטגיה. כן, אפשר גם להתרוצץ במסדרונות ולהכות לכל עבר, אבל רצוי יותר לעצור ולבדוק מה עומד לרשותכם וכיצד להשתמש בו בזמן הנכון. לקח לי קצת זמן לגלות שתנועת האויבים מושפעת מתנועת הגיבור, ושאין בעצם מה למהר. אם אתם עומדים במקום, כל השאר קופא על מקומו, ובינתיים אתם יכולים לחשוב באיזה נשק להשתמש, לבדוק מה יש לכם במחסן, או להציץ במפה.
חיסול אויבים מעלה אתכם בדרגות המיומנות, ואחרי שאתם מסיימים לסרוק קומה אחת, אתם יורדים לקומה הבאה, שהיא כמובן שלב מתקדם ומסוכן יותר של המשחק. המטרה היא כמובן לא ליהרג בקרב, כי אז המשחק מסתיים וצריך להתחיל הכל מהתחלה.
אלא שבכל משחק חדש מפת המסדרונות ומיקום האויבים אקראי, וכך נשמר יסוד ההרפתקה מבלי לשעמם. וכן, זה משחק שבו ככל שתשחקו יותר, כך תגיעו לסופו עם הישגים גבוהים יותר. אפשר ללמוד אותו, ולגלות בכל פעם שלבים חדשים.
הגרפיקה היא בסגנון רטרו מפוקסל, אבל מרובה פרטים, והגיבור מטיל סביבו אלומת אור משכנעת.
הסגנון הגרפי הכאילו מיושן מדגיש את העובדה ש Cadinal Quest הוא חלק מז'אנר ותיק של משחקים - Roguelike - משחקים דמויי Rogue.
Rogue הוא משחק מ1980 שנעשה באותה מתכונת, ושהפך לשם כללי למשחקים דומים אחריו.
מה שמאפיין את הז'אנר הזה הוא בין היתר העובדה שאי אפשר לשמור את המשחק- אם הוא מסתיים ( במותו של הגיבור ) יש להתחיל מחדש, בסביבה בעלת מאפיינים אחרים והפתעות חדשות. זו אחת התכונות שאהבתי גם במשחק הזה, ושגרמו לי לחזור אליו כמה פעמים, ואולי עוד אחזור, כי כל משחק הצליח להפיח בי את התקווה שאשתפר מאד בפעם הבאה, ושבעצם עוד לא גיליתי שום דבר.
מסתבר שיוצר המשחק IdoYehieli , נולד בישראל, חי באוסטריה, וכאן תוכלו לראות על מה הוא עובד בימים אלה.


החיים כמשחק מחשב



הגיבור המרכזי של Unmanned הוא "טייס של מטוס ללא טייס".
נשמע קצת פרדוכסלי, אבל כאן המשחק כולו מציב אתגר מחשבתי מסויים.
לא צריך לפתור בו חידות מסובכות, או לעמוד במשימות מוגדרות מראש. למעשה, בעיקר בפעם הראשונה, אין לכם ממש מושג מה בדיוק עליכם לעשות.
התפתחות העלילה מבוססת על טקסט, ועל ניהול דיאלוגים עם דמויות שונות. יש לבחור בשורת הדיאלוג ה"נכונה" כדי להביא להתפתחות כזו או אחרת בעלילה. בסוף כל פרק מסתבר לכם שיכולתם לזכות במדליה כלשהי, אם הייתם מגיעים להישגים. אבל זהו, שלא הצלחתם לקבל שום ציון לשבח.
ברור שהסיבוב הראשון מזמין עוד סיבוב, ואתם מנסים לתהות איזה מן טיפוס עליכם להיות כדי לזכות בכל זאת בקצת מדליות.
הטייס הגברי והמסוקס, שעיסוקו הוא למעשה להפציץ מטרות אנושיות של הטאליבן, צריך גם להתמודד עם אשתו הנודניקית, עם הבוסית הנחשקת שלו, עם הילד שלו ועם הדימוי העצמי שלו. בכל תפקיד יש לו אפשרות לבחור מה לומר ואיך להתנהג.

כנראה שאם תקפידו להשתמש באפשרויות שנשמעות לכם "פוליטיקלי קורקט" לא תמיד תגיעו רחוק. לאט לאט מתחוור שהמשחק עשוי להיות מעין סאטירה צינית על דמות האב האמריקאי.
כל אפשרות שתבחרו תעורר בכם בסופו של דבר חיוך מהול בדאגה, וכמו בחיים - תוצאות בלתי צפויות שיוצאות משליטתכם.
אחרי כל חלק שבו אתם יכולים לבחור בין אפשרויות, אתם נאלצים לצפות באורח פסיבי בהמשך העלילה, כמו בסרט, לרוב במסך מפוצל, בנוסח הסדרה "24",(שגם בה הורגים אנשים דרך מסך המחשב).
חייו של הטייס הגאה הם בעצם משחק מחשב רצוף - הוא הורג אנשים כמו במשחק מחשב, מתחרה עם בנו על הקונסולה בשעות הפנאי, ואפילו סופר כבשים כמו במשחק מחשב לפני שהוא נרדם. האם " מטוס ללא טייס " היא הגדרת מהות חייו  של הגיבור?
את המשחק יצרה קבוצה איטלקית של אמנים מעצבים ומתכנתים בשם Molleindustria , שמנסים לעורר שאלות חברתיות ופוליטיות בקשר למשחקי מחשב ובאמצעותם.
כל המשחקים שלהם מעוצבים בקפידה וצבעוניים ( מלבד המשחק האייקוני Every day the same dream שאם תשחקו בו תבינו למה הוא שחור-לבן ), וכולם מעוררי מחשבה. מחשבה ביקורתית בדרך כלל.
את הטקסטים כאן כתב Jim Munroe מ No Media Kings , שכדאי לעקוב אחרי עבודתו ואחרי הבלוג שלו.

המשחק הזה הוא בעצם מעין "קצה קרחון" בלבד.
מאחוריו עומדים אנשים בעלי עמדה מעניינת, שיצרו הרבה משחקים שכדאי להכיר.
טיסה נעימה, ויש לקוות שהטובים ינצחו. אם רק נדע מיהם.