האנאמושי

על האנאמושי (Hanamushi ) רציתי לספר כבר מזמן. זהו אתר של יוצר יפני בשם (Enu ( Akira Noyama , שמתמחה בבריאת סביבות מוזרות, עמוסות, סוראליסטיות וקצת מעיקות, למרות קסמן הרב.
בדומה לסרטי האנימציה של מיאזקי היפני, גם כאן יש שילוב של תום ילדותי עם משהו אפלולי ומורבידי.
לא בטוח שזה מיועד ממש לילדים. אולי כמו אגדות האחים גרים.
כשהכרתי את האנאמושי, האתר שלו היה עמוס באפשרויות, ורוב הממשק היה ביפנית, כך שאפשר היה לצאת מדף הבית ולהסתבך במקומות רחוקים, בלי לדעת איך לחזור.
לפני שהספקתי להתחיל לעשות סדר בדברים, הוציא Enu משחק חדש, שהממשק שלו נוח ובהיר - Flower Insects( "חרקי פרחים" ? ).
כאן, בתחתית החלון הקטן של המשחק, יש קישורים לכל המקומות הרלבנטיים, שיעזרו לכם גם להתמצא במשחק, וגם להכיר את עולם האנאמושי כולו. חשוב להתחיל באייקון בפינה הימנית התחתונה, שמעביר אותנו לממשק באנגלית ( אייקון של שני דגלים - הדגל האמריקאי צריך להיות העליון והיפני מתחתיו ).
בעודנו עוברים מסביבה לסביבה עם הבובה גיבורת הסיפור, עלינו למצוא בשטח בגדים ואביזרים עבורה, שלכולם יהיה שימוש במהלך המשחק. בתוך המשחק מוטמעות גם סביבות, שדרכן אפשר להגיע לכל יצירות האנאמושי - איורים וסרטוני אנימציה ופלאש. זהו גם משחק, וגם אתר.
אם התעייפתם מהמשחק, אתם יכולים גם לצאת החוצה ולבלות בצפייה. אפשר גם לשמור את המשחק ולחזור אליו ביום אחר. זה חשוב למדי, כי מדובר במשחק די ארוך ורב משימות.
בכל שלב, קודם כל, יש לגלות מה בדיוק צריך לעשות. אני, באופן אישי אוהבת את הסוג הזה של המשחקים, שהם לא רק ביצוע של משימות ידועות מראש. מאידך, ניסוי ותעייה זה תהליך שלוקח הרבה זמן, וכאן, אחרי שהבנו מה צריך לעשות, צריך גם להפגין מיומנות ביצוע שדורשת אימון והשתדלות.
אבל, כמו שאפשר להבין מהעיצוב, כבר בהתחלה, ( ומסיפור המסגרת, כך מתברר בסוף ) - החיים לא תמיד קלים... לפחות הם עשויים להיות יפים.

קצר ופילוסופי

אין ספק שלקרוא את מה שיש לי להגיד על המשחק הזה, ייקח לכם הרבה יותר זמן מאשר לשחק בו.
בכל זאת, הוא שווה בהחלט כמה מילים.
למשחק קוראים We The giants - "אנחנו הענקים". הענקים, שמעידים על עצמם שהם לא כל כך גדולים, אבל מאד חכמים, (ענקי הרוח, כנראה ) הם קוביות שחורות עם עין אחת,שאפשר לקדם ולהקפיץ באמצעות מקשי החיצים, כמו בכל משחק פלטפורמה.
בלחיצה על shift אפשר להתרחק ולקרוא את המפה, לראות איפה אתם נמצאים.
אם סיימתם לדלג בין קוביות נייחות שפזורות בשטח, אתם מוזמנים להקריב את עצמכם למען הכלל באמצעות מקש esc , לא לפני שתקלידו איזה מסר לאומה - משפט שיעיד שגם אם עוד רגע תהפכו לקוביה דוממת המוטלת בשטח, אתם, בכל זאת, חכמים.
אתם יכולים לבחור להקריב את עצמכם במיקום שעוזר לבאים אחריכם לדלג גבוה יותר, או סתם להתקע באמצע הדרך כמכשול.
מה שמעניין כאן הוא עקרון ההקרבה העצמית למען הכלל, כלומר למען יצירת פני השטח עבור הדורות הבאים. זהו משחק קהילתי, ומי שחבר ב"טוויטר", יוכל לקרוא גם את המסר שלו עצמו, לצד מסרים  של כל אלה שהיה להם מה להגיד לפני שהקוביות שלהם התפגרו בשטח.  wethegiants בטוויטר.
ויותר מזה - תוכלו לצפות בהקלטות של כמה ימי משחק שלמים, וכך לעקוב אחרי שרטוט המפה על ידי כל אלה ששיחקו באותו יום. ב    YOUTUBE.
כמשחק, אין כאן הרבה עם מה לשחק, אבל תודו שהקונספט הקהילתי כאן פותח אפשרויות רבות לעתיד. לא שזה חדש לגמרי - הרי כבר אפשר לגדל תרנגולות בצוותא דרך ה"פייסבוק", אבל זה בכל זאת משחק מסוג קצת אחר.
ייתכן והוא ישמש נדבך ראשון לסוג משחקים יותר מפותח ומהנה מזה, בבחינת "גמדים העומדים על כתפי ענקים"... ההיסטוריה תשפוט.
רק אל תקחו את עניין ההקרבה העצמית יותר מדי ברצינות.

גדול וצבעוני

 מתיאוש סקוטניק וצוות pastel games בונים גם משחקים בצבע. סדרה חיננית שיכולה לספק תעסוקה לכמה ימים היא סדרת משחקי ההיחלצות ( escape ) מהבית הגדול.
The Great House Escape הוא האחרון בסדרה של משחקים,שבכל אחד מהם עליכם להחלץ מחלק אחר בבית.
לפי סדר הופעתם, אתם יכולים לנסות ולהחלץ מהמטבח, מחדר האורחים, מחדר האמבטיה, מהמרתף, מחדר השינה, ומעליית הגג.

"Games Tagged with "greatescape

(הקישור כאן הוא לדפים שבהם אפשר גם למצוא פתרונות, בבלוג Jay is Games )

כרגיל במשחקי escape, אתם אמורים להחלץ מחלל כלשהו באמצעות מציאת חפצים שונים, שילוב ביניהם, ושימוש יצירתי במה שאתם מוצאים. לפעמים צריך גם לשים לב לרמזים שונים בשטח ולפתור פאזלים.
אני חייבת להודות שיש לי חולשה מיוחדת למשחקי escape, אבל רבים מהם בעצם לא כל כך מעניינים - יש בהם גרפיקה פשטנית וחידות מסובכות שבהן צריך להחסיר את מספר המנורות בבית ממספר הכסאות, להכפיל במספר המדפים ולסדר הכל לפי הצבעים של החלונות - משהו שאף פעם אין לי סבלנות לעשות בעצמי. לרוב אני נעזרת בלי בושה בדפי הפתרונות, בשביל לצאת מהר מהסבך, ולמרות שגם מזה אפשר להנות, אין לי ממש חשק להמליץ עליהם לאף אחד.
במשחק escape טוב צריך להיות איזון בין החידתיות המעכבת, לבין הסיפוק המיידי בהתקדמות לקראת הפתרון. כשנתקעים יותר מדי זמן באותו מצב המשחק מתחיל לתסכל, וכשהפתרון כרוך במציאת משהו שאין בו שום הגיון נראה לעין, המשחק מתחיל להרגיז באמת.
אז קודם כל, בחללים של סקוטניק, סתם כיף להסתובב. בסדרה הזו הם צבעוניים מאד, יש בהם הומור, והרבה פרטים שנחמד לגלות, גם אם הם לא מובילים ישירות לפתרון. לכן הם מתאימים ברובם גם לילדים צעירים יחסית ( מלבד התרגום לאנגלית של שמות האובייקטים , או כמובן הצצה בפתרונות במידת הצורך ).
גם אם לא מגיעים לכל הפתרון לבד - כשמגלים מה צריך לעשות, זה בדרך כלל מעורר חיוך, ולא הרגשה של " נו, באמת, איך הייתי אמורה לחשוב על זה ? ".
בכל משחק לא צריך למצוא יותר מדי דברים, אפשר למצוא אותם די מהר ובקלות, ואם מתחילים להכיר את הראש של המשחק, אז גם לא מאד מסובך להשתמש במה שמוצאים, למרות שזה דורש מידה של יצירתיות.

וכאן הקישור לדף שמרכז את כל המשחקים של pastel games , שכדאי לכם לשמור בכל מקרה, ולגלות בעצמכם עוד סדרות של משחקים מוצלחים מאין כמוהם.

10 גמדים קטנים

 למשחק "10Gnomes" יש 12 חלקים שונים, כל אחד מבוסס על סביבה אחרת. גם זו סדרה שיצר מתיאוש סקוטניק, והפעם לא בציור, אלא בצילום.
הצילומים, בשחור לבן, צולמו באתרים אמיתיים - גינה, רחוב, מחסן, מפעל נטוש ועוד. כל הנופים ריקים מאנשים, וכולם אירופיים מאד, וקצת חורפיים. סקוטניק צילם כל מקום מזויות רבות, והרכיב פסיפס שבו אנחנו יכולים לשוטט גם ימינה ושמאלה, וגם לעומק - להתקרב ולהתרחק. בחלק מצילומי התקריב מסתתרים גמדים מצויירים, שתפקידנו להעיר אותם מתנומתם. יש עשרה כאלה בכל משחק, ולפעמים גם טרול בונוס אחד.
הכל מלווה בפס-קול שקט, מהדהד, מיסתורי וגם הוא... נו, חורפי למדי.
יכולנו לשוטט שם עד אינסוף, אלא שיש למצוא את כל הגמדים תוך 10 דקות
בלבד ! קדימה !

כמה טיפים לפני שמתחילים : קל לראות מתי אפשר לעבור מסך, כי הסמן הופך ל"יד", ואז יש להקליק. יחד עם זאת, כדאי להסתכל כל הזמן מתי נדלקות המילים go back במקביל ל"יד", כי אז אנחנו חוזרים למסך הקודם, ולא מגלים מסך חדש.
ימינה ושמאלה אפשר לזוז בדרך כלל כשהנוף מצולם מרחוק, ולהכנס פנימה אפשר ככל שמתקרבים.
אגב,זה שאפשר להתקרב, לא אומר שיש שם גמד. לפעמים אנחנו סתם מוצאים צילום תקריב של איזו ידית או אבן.
בכל מסך תנועת העכבר מזיזה גם את הנוף עצמו ימינה ושמאלה, וזה קצת מבלבל. רצוי לשים לב ולהתקדם בשיטתיות, אם כי יהיה ודאי מי שיגלה שהקלקות פרועות וחסרות כל הגיון עוזרות לא פחות למצוא מקומות מסתור של גמדים, ושבמילא אין סיכוי לדעת איך בדיוק הגענו לשם... טוב, זה עניין של גישה. אין ספק שהמתח בין גורם הזמן לבין המורכבות של הנופים, יגרום לכם לנסות את שתי הגישות.
 אם לא תמצאו את כל הגמדים, לפחות תלמדו משהו על עצמכם בדרך.

הקישור כאן הוא לבלוג המומלץ Jay is Games , שבו מרוכזים כל המשחקים של הסדרה בדף אחד. תשמרו עליו פתוח בצד, וכך תוכלו לעבור ממשחק למשחק בלי להסתבך.
והקישור כאן הוא לדף דומה ב Pastel Stories, ומשם אפשר להגיע גם לצילומי וידאו מרוב הסביבות בהן צולמו הרקעים.

איפה 2010 ?

תחילת שנת 2010 היתה הזדמנות בשביל היוצר הפולני מתיאוש סקוטניק (Mateusz Skutnik ), להוציא משחק קטן,ופשוט יחסית. ? where is 2010
במשחק הזה אנחנו מחפשים, ביחד עם יצור קטן ופרוע, שנראה כמו טרול סבוך-שיער, את 2010.
לא יפריע לכם אם אספר כאן מראש, שבסוף מתגלה 2010 כתינוק שמנמן וענקי. לא יפריע, כי מה שחשוב כאן, כמו בכל המשחקים של סקוטניק, זו הדרך שעושים עד שמגיעים לסוף.
ובשבילי זו הזדמנות להביא דוגמה קלילה וקטנה, בתור מנה ראשונה, מתוך שלל היצירות המופלאות של סקוטניק, שכל משחק שלו יותר יפה מהקודם, ושקשה לבחור מאיפה להתחיל לספר עליו.
אז קודם כל - המחסן של כל המשחקים ; Pastel Stories , אתר הבית, שבו מרוכזים כל המשחקים שהוא עשה, והבלוג שלו. חוץ ממשחקים הוא כותב ומצייר גם נובלות גראפיות , אבל רובן יצאו בפולנית, כך שדרך הבלוג אפשר בעיקר להסתכל בציורים. סגנון הרישום והציור שלו הוא כזה שאפשר לזהות מיד את חתימת ידו, גם אם מדובר בכמה משפחות של משחקים די שונים זה מזה. גם האופן שבו הוא בונה את מהלך המשחקים ייחודי לו, ויש בו תמיד קסם מלא מחשבה.
?where is 2010  שייך בסגנונו לסדרה של שני משחקים קודמים, ארוכים וסבוכים הרבה יותר -1 Daymare Town  ו Daymare Town 2 . שניהם משלבים מסע היחלצות, מציאת חפצים ופתרון חידות, ושניהם מתרחשים בעיירה נטושה ומלנכולית, מלאה פינות נסתרות. הנוף מצוייר בקו שחור , דק ורוטט, על רקע צהבהב, ורחוק מהטכנולוגיה הגרפית הממוחשבת.
המטרה  היא להצליח לצאת מהעיירה, תוך כדי איסוף של חפצים שיכולים לעזור לנו בזה, וגם איסוף של מטבעות ( גם בהן אפשר להשתמש ). מציאת המטבעות דורשת תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר, וכך במהלך כל המסע אנחנו רושמים מחדש את הנוף ומתבוננים בכל נקודה וקו - האם זו מטבע ? האם זה קוד ? או סתם צל או חריץ באבן ?
שני הפרקים דורשים זמן רב וסבלנות, ולכן אני מצרפת קישורים לדפי פתרונות (באנגלית), עבור 1 , ועבור  2 . לא צריך לפתוח את כל הפתרון, אפשר להציץ רק בסעיף הרלבנטי אם מרגישים שממש נתקעים.
where is 2010 הוא משחק הרבה יותר קליל וקצר. כאן הטכניקה היא של משחקי פלטפורמה - כאלה שבהם אנחנו מזיזים את הגיבור על המסך באמצעות החיצים, ומקפיצים אותו ממשטח למשטח. הצורך לקפצץ הופך כל משחק לקצת יותר אוורירי. אל דאגה, השליטה בקפיצות כאן היא קלה למדי, ואין צורך בזריזות אצבעות קיצונית.
ועל כל יתר המשחקים שלו ( ויש הרבה ) - בקרוב. צריך להתחיל ממשהו.