‏הצגת רשומות עם תוויות נסיוני. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נסיוני. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 20 בדצמבר 2014

הממלכה ריקה, אבל צבעונית



הממלכה הריקה, לא לגמרי ריקה.
יש בה להקת צרצרים, חבורה של דינוזאורים, ואפילו עורב אחד.
וכמובן - יש גם מלך, מלך אמיתי , עם כתר על הראש. אבל מה הטעם להיות מלך, כשאין נתינים, ואין מלכה?
אז המלך משוטט בממלכה, ומחפש דרך החוצה, ואנחנו משוטטים איתו ובלי הרבה בעיות, אחרי לא יותר מכמה דקות - מוצאים את הדרך לעתיד טוב יותר. אולי.
זה משחק קצר ופשוט, שמשחק את עצמו כמעט בלעדינו. כל מה שצריך זה לשוטט, ולשים לב לכמה פרטים.
אבל הממלכה - הממלכה בהחלט שווה ביקור.
כל מסך הוא פסיפס נקי ומדויק של צבעים וצורות, תענוג לעיניים, ומצוייד גם בקולות רקע מלאי נוכחות.
אולי בתור משחק הוא לא מציב יותר מדי אתגרים, אבל יש כאן סיפור יפה, שנעים להיות בתוכו.
The Empty Kingdom מוגדר על ידי יוצרו כ"היפר קומיקס".
קומיקס רשת, שהקורא קובע בו את מבנה הסיפור.
כמו בקומיקס, כל מסך מחולק למשבצות, ובכל משבצת רק חלק מהתמונה.
בדומה לקומיקס שיש בו חיתוכים ששאולים מעולם הקולנוע - לונג שוט, קלוז-אפ, ראשים מדברים ועוד, גם כאן אנחנו מזיזים את הדמות ממשבצת למשבצת, ובכל לחיצה היא מופיעה ממרחק שונה, או מזוית שונה.
כשכל זה קורה במסך אחד, זה יוצר דפוס תנועה מאד מקורי - אפשר לראות כל התרחשות מכמה נקודות מבט, או ממרחקים שונים.
עם כל קליק משתנה הקומפוזיציה, ואז עוברים עם הדמות למסך אחר, עם צבעים חדשים ורחשים שונים.

יוצר המשחק הוא  Daniel Merlin Goodbrey, שמולך בעולם שלם של יצירות. 
את כולן אפשר למצוא בבלוג שלו - e-merl.com.
הוא לא רק יוצר, אלא גם מלמד באקדמיה, ואפילו כותב את הדוקטורט שלו על קומיקס ניסיוני ברשת.
בבלוג שלו אפשר למצוא גם משחקי- קומיקס נוספים, וגם מאמרים מעניינים, ואפילו קומיקס שהקוראים קובעים בו את התפתחות העלילה.

מבחינתי, תמונות של המסכים היו מספיקות בשביל להכנס למשחק.... 
אז אחרי כל המילים אני אשים פה עוד שני מסכים יפים, ואת השאר תגלו לבד.






יום שני, 10 במאי 2010

אמן אנלוגי בעולם דיגיטלי


Grzegorz Kozakiewicz הוא יוצר ממוצא פולני, שחי בעיקר באנגליה, ורואה את עצמו כאמן אנלוגי מהסוג המסורתי . כן, כזה שחותך ומדביק, וגוזר ותופר, ומקים תפאורות מיניאטוריות מדהימות מחומרים שכל אחד יכול למצוא ברחוב.
מה לא תראו אצלו -קרטון גלי, חוטים ומהדקים, ניירות אריזה ואפילו ירקות. את כל זה הוא מצלם, יוצר אנימציית "סטופ מושן" מסורתית, ואז בונה מזה משחק באמצעים דיגיטליים, מה שמוסיף לאמנות שלו את המימד האינטראקטיבי.


pencil rebel מס 2, הוא פרוייקט שהפרק הראשון שלו נעשה עוד ב 2007. נקווה שגם אחרי הפרק הזה יבואו נוספים. 
המשחק מלווה דמות פלסטלינה, שאמורה להצליח לצאת בשלום מהאתגרים הניצבים בפניה, ולשחרר חבר שנכלא בכלוב. (לא סתם חבר, אלא דוקטור שנחטף, משום שבידו הנוסחה הסודית לתכשיר שהופך אלפים (Elves) לבני אדם ולהפך...)
בדומה למשחק escape מסורתי, צריכה הדמות  לעבור מחלל לחלל, ולמצוא אביזרים שונים שיעזרו לה להתקדם. עליה גם לאסוף רמזים סודיים בדרך, והרמזים כולם מעוררים חיוך, היות והם רק קריצה אישית של היוצר, ולא ממש רמזים נחוצים.
יש צורך בהפעלת הרמקולים, ורצוי לדעת לקרוא אנגלית, אבל המשחק קל למדי וקצר, ואין סכנה להסתבך בו. להיפך, אני נותרתי עם תחושה שהייתי שמחה לשוטט עוד קצת בתפאורות הקרטון המרהיבות, ולעבור עוד הרפתקאות.
לכן הלכתי לבדוק גם את   pencil rebel1 , שהיה גם הוא חביב למדי, אם כי עוד יותר קצר ופשוט, וניכר בו שהוא נסיוני וראשוני.
אל תוותרו על הסרטון  התיעודי שמראה לנו כיצד איש אחד עם דבק וסכין חיתוך, בורא את עולם pencil rebel מחתיכות קרטון ופרוסות של תפוחי אדמה, בVimeo. שם תוכלו למצוא גם עוד כמה סרטונים המתעדים את תהליך העבודה.


הסטודיו שבראשו  עומד קוזאקייביץ' נקרא Model No. 1  ובדף הבית של הבלוג שלו תוכלו למצוא קישורים לסרטונים, פרסומות, ואתרים שהוא עיצב.
פרוייקט שכדאי להציץ בו הוא האתר שעוצב עבור Allan Design Group, שמתפקד כמעט כמו משחק בפני עצמו. כמובן שבאחת הפינות אפשר למצוא סרטון שמראה גם איך נבנה האתר. מעורר השראה. 
קוזאקייביץ' מאמין שאפשר לממש כל רעיון באמצעות חמרים שמצויים סביבנו - "כשיש רצון, יש גם דרך", אפילו אם יש לך רק עפרון ביד.


תתחילו לשמור קרטונים ישנים - אפשר להפוך אותם למכרה זהב. כמובן, אם יש לכם רצון, עפרון, או יד.



יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

היצור הוא תבנית נוף מולדתו

אם יש לכם מצב רוח יצירתי, סבלנות וזמן, נסו את Caverns.

זה סוג של משחק Grow,  שמתרחש בסביבה שעל העיצוב שלה יש לכם שליטה. חלק מההנאה במשחק הוא עיצוב מחדש של פני השטח בחומרים/צבעים שונים. זה בעצם האופן שבו אתם יכולים להשפיע על הסביבה שקיבלתם, ולכן סוג כזה של משחקים מוגדר גם כ"ארגז חול" וירטואלי.

בין כל הגורמים בסביבה הזו יש יחסי גומלין שאת החוקיות שלהם אתם צריכים לגלות, אבל אין בהכרח התפתחות לינארית וסדר "נכון". חלק גדול מהזמן אתם אמורים מן הסתם לבהות במתרחש, ולנסות להבין מה קורה.
יצורים קטנים עולים מפני הקרקע, לכל אחד צבע, צורה והתנהגות משלו ( בהתאם לצבע הקרקע ממנה הם מגיחים ), הם מתרוצצים להם, נתקלים זה בזה, מתים, או יוצרים צורות חיים חדשות.
אתם צריכים לשחק עם הסביבה כך שיווצרו יצורים חדשים, כלומר לגלות איזה צבע עדיף לשים בכל מקום, וכמה ממנו בזמן מסויים, ייצור איזון אקולוגי אופטימלי. ברור שיש איזה הגיון שעומד מאחורי כל זה, אבל לא כל כך פשוט להיות אלוהי הפיקסלים.
מאידך, לאלוהים של הפיקסלים מותר גם לנוח, העולם לא יחרב אם אתם מניחים לו. בינתיים תוכלו לשמוע ברקע פס קול עם גוון מסתורי, וכל מיני קולות "סקוויק" של היצורים, שחיים את חייהם גם בלעדיכם.
הכל מעוצב בפשטות מירבית, באמצעות פיקסלים מרובעים, שיוצרים קוביות צבע מרובעות, ואין כאן שום קושי תיפעולי.
לעומת זאת צריך סבלנות להתבוננות מדעית ולהסקת מסקנות.

אם בכל זאת, סבלנותכם קצרה מדי מכדי להסיק את כל המסקנות בעצמכם, פנו לדף ההנחיות והפתרונות ב Jayisgames.
אחרי הכל, יש מטרה למשחק, ואתם אמורים לגלות איך נוצרים יותר מ 12 סוגים של יצורים.








ועל המשחק הזה אחראי אחד בשם Martín Sebastián Wain, שעומד מאחורי השם המסחרי TBAM, שזה ראשי תיבות של Two Bananas And Milk. לא פחות ולא יותר. באמצע המשחק הוא עשוי להציע לכם לעשות בשבילכם כל מיני דברים מצחיקים תמורת כסף, כמו אפילו לעצב במיוחד יצור אלמותי שיהיה רק שלכם. סתם, שתדעו עם מי יש לכם עסק. 





יום שישי, 18 בדצמבר 2009

לא פשוט להיות קבצן


אתם נבעטים למסך בתור קבצן.
העולם מינימליסטי ומפוקסל.
הוראות ההפעלה נוכחות כל הזמן על המסך- חץ ימין ושמאל לתנועה, חץ למטה לבקשת נדבות, חץ למעלה לקניה, ו Z לאכילה או חידוש אנרגיה. מאד פשוט. יחד עם זאת, אפשר לשחק הרבה פעמים ועדיין לא ברור איך בדיוק מגיעים למשהו במשחק הזה. למה בעצם צריך להגיע ? בתור קבצן אתם צריכים בעיקר לנסות לשרוד. לא כל כך פשוט כשהאנשים אדישים, העולם שורץ שוטרים, ומחיר הלחם רק עולה ועולה.
כדי להתחיל לשדרג מעט את חייכם אתה אמורים להצליח לעשות 200$, אבל לא לגווע ברעב בדרך. המונה היחיד על המסך מראה לכם כמה כסף יש ברשותכם. לרעב אין מונה - אתם רואים איך הקבצן שלכם הולך ונעשה שקוף, ועלול להתפוגג כל רגע.
זה משחק מאד פשוט לתפעול, אבל דורש כושר גילוי וסבלנות כדי לנסות ולתעות בחוקי העולם שלו.
רעיון מאד גדול, באריזה מאד קטנה, שמספק גם חומר למחשבה, וגם בילוי זמן לפרקים קצובים.
לפחות מהנסיון שלי, בדרך כלל לא לוקח הרבה זמן לגווע ברעב, אבל מאידך, הסיפור אף פעם לא חוזר על עצמו. כמו בחיים.

תביאו סנדוויץ'.

The Beggar

המשחק הזה דורש shockwave player של אדובי, ואפשר גם להוריד אותו קודם למחשב, ורק אז לשחק.