‏הצגת רשומות עם תוויות The Neverhood. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות The Neverhood. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 18 בדצמבר 2009

מתנה לחג המולד




המשחקים הכי הכי הכי הכי יפים ברשת, הם אלה של Amanita Design.
בשביל לגלות משחקים כאלה מדי פעם, שווה לשוטט ולחפש משחקים.
שווה לספוג את הכשלונות הצורבים במשחקי זריזות ומיומנות שלא נועדו לעכברים קשישים.
שווה לבזבז את הזמן בהתמכרויות חולפות לפאזלים מטופשים.
שווה לפענח רשימות ארוכות של פתרונות וקודים כדי להצליח להחלץ מאיזה חדר שיש בו כרגיל ספה, עציץ וטלביזיה (וכן, צריך להרים את הכרית מהספה, כי מתחתיה נמצא תמיד משהו שיעזור לנו).
שווה בגדול. כי  Samorost 2 ,Samorost 1  ו Machinarium, הם היורשים המופלאים של  The Neverhood.
המשחקים האלה באמת מכניסים אותנו לעולם קסום - והיוצרים שלהם עשו בשבילנו הכל - עיצוב מקסים לפרטי פרטים, תנועה זורמת  בחלל תלת מימדי, חידות חכמות, דמויות שובות לב, סיפור יפה, ואפילו מוזיקה נהדרת. הכל מעניין, מלא דקויות, ואנחנו לא רוצים שזה ייגמר. Machinarium, שהוא החדש מבין השלושה, מגיע לשיאים חדשים, אבל בהחלט מומלץ להתחיל מ Samorost הראשון, ולהכנס לזה לאט, בלי לפספס כלום.
אלו הם באמת משחקים "לכל המשפחה". קשה לי לחשוב על מישהו שלא יכול להנות מהמשחק ברמה כלשהי, גם אם הוא לא מיומן או מנוסה במשחקי מחשב. החידות והפאזלים מורכבים מספיק כדי שכמה אנשים יחשבו עליהם ביחד ויציעו הצעות. המסכים כל כך יפים שאפשר להנות מאד גם מהתבוננות פאסיבית במסך. בקיצור, לא חייבים לאחוז- בעכבר- מבלי -להרפות כדי להנות מהמשחקים האלה. הם באמת נותנים הזדמנות להנות גם ביחד ולא רק לבד, ולקרב למסך גם כאלה שמתרחקים ממנו בדרך כלל.

ועד ה 25 בדצמבר 2009 אפשר לקנות את הגרסאות המלאות של Samorost 2 ושל Machinarium, יחד עם הפסקול המלא שלהם, ב10$ בלבד ( במקום 25 ), שזה בערך 36 ש"ח. שווה.








יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

שיהיה יפה, שיהיה חכם



תמיד חשבתי שמשחקי מחשב הם לא בשבילי. ראשית, אני לא כל כך אוהבת לשחק.
אף פעם לא אהבתי במיוחד משחקים - לא משחקי ספורט, לא קלפים, לא משחקי לוח ולא משחקי חברה.
כשהייתי ילדה לא היו משחקי מחשב.
כשהופיעו משחקי מחשב, חשבתי שזה לא בשבילי - גרפיקה מכוערת, צלילים וקולות מעצבנים, ולהכות במקשים במהירות שיא כדי לפוצץ ולירות, כשאין לי שום סיכוי לנצח במרוץ נגד הזמן.
המשחק הראשון שכבש אותי היה, אי שם בשנות ה90, מסע הרפתקאות חידתי מבית DreamWorks -
The Neverhood  ,שבו אפשר היה לתעות ימים ארוכים בנופים צבעוניים, עשויים פלסטלינה, ולפתור חידות מסובכות שיעזרו לגיבור לעבור מנוף אחד לנוף חדש.
את הCD שעליו הגיע אלי המשחק איבדתי מזמן, אבל עם קצת מאמץ עדיין אפשר לקנות את המשחק, או להוריד אותו מהרשת בכל מיני דרכים.
למשחק הזה היו שתי תכונות, שעד היום הן אלה שגורמות לי להתעניין במשחקים מסויימים, ולכן הוא זה שחונך את הבלוג.
ראשית, הוא היה יפה. אולי היום הוא נראה קצת פרימיטיבי, אבל אין ספק שהעיצוב המרהיב שלו הוא זה שגרם לי להתחיל לשחק בו, וגם לרצות להמשיך.
אבל הוא היה גם מאתגר, ודרש מחשבה וזמן, וגם הצצה בפתרונות מדי פעם, כשאי אפשר היה להמשיך. אז כן, הוא היה גם חכם.
עם השנים גיליתי הרבה משחקים, מהרבה סוגים, ומצאתי את עצמי מספרת לחברים ושולחת קישורים, ושוכחת לשלוח, ומתעצלת לשלוח... וככה מתחיל הבלוג הזה, מטעמי חסכון.
ועכשיו אפשר לשלוח רק קישור אחד, ולעדכן בכל פעם.