מסע בזמן, ובחזרה

בדרך כלל אני לא כותבת פה על משחקים שמיועדים לטלפון הסלולרי.
ראשית - כי רובם עולים כסף, ואין לי שום עניין לפתות אנשים לשלם עבור משהו. למשחקים שעולים כסף, יש בדרך כלל מספיק ממליצים שהבלוג הזה לא מתחרה איתם.
שנית - כי לא לכולם יש טלפון משוכלל, ואם יש, אז אולי לא בדיוק את הדגם או את מערכת ההפעלה הנחוצה. הרבה משחקים מיועדים רק לסוג מסויים של טלפון, וגם כאן אין לי שום עניין לעודד את הקניות בענף הסלולריים.
אבל הפעם אני מרשה לעצמי לחרוג ממנהגי, כי יש כאן משחק שהוא גם חינמי, וגם מתאים לכל מערכות ההפעלה. והכי חשוב - משחק נהדר: The silent Age.
הגיבור הראשי הוא מעין עובד קבלן בסרבל אדום, יגע ומבולבל. שינויים מפתיעים מתחוללים במקום עבודתו, ובמקום לרוקן פחי אשפה, הוא מוצא את עצמו מעורב בהרפתקת דמים מסתורית.
אבל הי, האיש הזה הוא אתם! הוא הגיבור כאן, והוא צריך להצליח לצאת מהסבך. ואת זה הוא יכול לעשות רק אם תגייסו בשמו את כל התושיה והתחכום הדרושים.
המשחק ברובו מבוסס על שיוט במרחבי הזמן, ועל מעבר בין ההווה לעבר, בין שנות האלפיים לשנות השבעים של המאה העשרים. המפתח להתקדמות הוא לעבור בין הזמנים ברגע הנכון, להשתמש בחפצים מזמן אחד בזמן אחר, או לעצב את העתיד על ידי נקיטת פעולות בעבר. מעניין? אכן.
התפאורה, הנופים והדמויות מעוצבים בצורה נקייה, עם הצללות עדינות וצבעים יפים. גם הסאונד משובח, ומומלץ לשחק עם אוזניות. כמעט כל פרט בכל מסך גורר תגובה טקסטואלית מצחיקה ושנונה, כך שאפילו נסיונות סרק לגעת במקומות רק בשביל לנסות אם משהו עובד אינם בזבוז זמן. מישהו כאן חשב על הכל.
אם גם אתם תחשבו על הכל, נראה שלרוב תגיעו לשלב הבא - המשחק מאתגר, אבל בהחלט לא מתסכל.
מה שניתן בחינם הוא הפרק הראשון, שאמנם די ארוך, אבל בהחלט משאיר יותר מידי טעם של עוד כשהוא נגמר.
הפרק השני מחכה למימון. לפעמים צריך לזכור שלבנות משחק זה באמת המון עבודה, וכאן היא בהחלט שווה תמורה.
מי שאין לו את המכשיר הנחוץ להפעלת המשחק יכול לראות לפחות את הטריילר שלו כאן.
ואני חייבת להוסיף עוד שתי תמונות - אותו החדר בשני זמנים שונים. אהבתי מאד את הטפט.

שיהיה על השולחן

כבר הרבה מאד זמן לא כתבתי פה, וזה בגלל שהייתי עסוקה. קצת קשה לשחק כשעסוקים וקשה עוד יותר לכתוב על משחקים.
אבל ברור שבדקתי הרבה משחקים, וכמובן שגם שיחקתי... בקיצור הצטברו על שולחני כמה משחקים טובים לכתוב עליהם, ואני מקווה שלאט לאט הם יעלו גם למרחב הציבורי.
אז לפני הכל - המלצה: אל תשכחו לשחק.
כן, נכון, צריך זמן כדי לשחק. משחק נחשב למשהו שעושים בשעות הפנאי. אבל כל העניין במשחק הוא ההפוגה. אין משהו יותר מועיל לתקופה עסוקה מאשר פה ושם איזה משחק קצר. דומה שדוקא בחברות ההיי-טק, היכן שאנשים אמורים לעבוד מול המסך כל היום, נולדה מסורת של משחק, כחלק  בלתי נפרד מיום העבודה. אולי זו אחיזת עיניים ברוב המקרים, אבל בכל משרד שמכבד את עצמו יש משהו כמו שולחן סנוקר, או לפחות שולחן כדורגל...
(ואולי זו מסורת שהתפתחה עוד בימים שהיה צורך לחכות שעות עד שהמחשב יעבד נתונים ? )
בקיצור, מנסיוני בתקופה האחרונה הבנתי שיותר חשוב לשחק כשעסוקים, מאשר כשיש פנאי. לכן, אקדיש את הטור הזה למשחק מהסוג שנחמד להחזיק אותו על שולחן העבודה, ושמלווה אותי בהצלחה גם בתקופות עסוקות. זהו Primrose של Jason Rohrer , שכבר כתבתי עליו כאן.
זהו משחק קטן, שאפשר להוריד למחשב שלכם, להניח אותו על הדסק טופ, ולהגיח אליו לכמה דקות . בעיני הוא עשוי בצורה מלוטשת, מעניין וחכם. מאידך, הוא לא דורש התעמקות יתרה או המשכיות, ולטעמי הוא דרך נפלאה לשחק מבלי להרגיש שאתם מבזבזים זמן.
לוח המשחק מחולק למשבצות שאותן עליכם למלא בצבעים שונים. הצבעים הנתונים לכם מופיעים בזוגות, בסדר אקראי. את הראשון אתם מניחים באופן חופשי, ואת השני במקומות מסומנים מראש. מקומות אלה מוכתבים על פי בחירתכם במיקום הראשון. בכל פעם שאתם מקיפים צבע מסויים בצבע אחר, המשבצות שבהיקף מחליפות את צבען לצבע המוקף, והצבע שבמרכז נעלם.
צבעים חדשים נוספים ככל שהמשחק מתקדם, וצבעים אחרים נעלמים. בשלבים האחרונים נשאר רק צבע אחד ( אפור ), אבל אם אתם מצליחים להניח בלוח את כל האפורים המוקצבים לכם, אתם ממשיכים לקבל את הצבעים אתם התחלתם.
עד לשלב שבו אתם נתקעים.
אם לא הבנתם את ההסבר המילולי שלי, אל דאגה - יש הסבר בהיר, עם הדגמה, בגוף המשחק. בכלל, המשחק מצטיין בכך שהוא מצוייד בכל האמצעים כדי להשאר בעניינים. לא רק הוראות, וקישור לתוצאות השונות שהושגו, אלא גם אפשרות להריץ משחקים מוצלחים ששוחקו על ידי שחקנים אחרים, ולעקוב אחרי המהלכים שלהם. מומלץ, אחרי כמה נסיונות ראשונים, לפתוח כמה משחקים כאלה, כדי להבין את הטקטיקה האפשרית.
לא הצלחתי להגיע לרמתם של המצטיינים ביותר, אבל יש למשחק עקומת למידה. תוצאות משופרות מובטחות למתמידים.

הלאה כל משחקי הקלפים המטופשים! הלאה פיצוצי הבלונים למיניהם! - יש כאן משהו הרבה יותר חכם להתמכר אליו. תשתדרגו.

עוד שלג לימים חמים

Solipskier הוא משחק מלא אקשן  שעשוי לשחרר קריאות  Yoo Pee Hi Hei מפיכם, בעודכם שומעים את הרוח שורקת באוזניכם, ומרגישים את השלג ניתז על פניכם. מצויין לימים חמים, בתנאי שיש לכם מזגן, שיקל עליכם את ההזדהות עם חוויית הגלישה בשלג.
עליכם להקליק רק פעם אחת, ולא להרפות ! כל עוד אתם אוחזים בעכבר, יש קרקע רציפה מתחת לרגליכם , ואתם יכולים לגלוש במהירות. תנועות קלות עם העכבר גורמות לגבעות ועמקים, ירידות ועליות, וכאן ,בעצם, נדרשת מיומנות, שתרכשו לאט לאט.
עם הנסיונות החוזרים להשיג יותר נקודות, תלמדו לרחף ולזנק, ולנחות במקום הנכון, לעבור דרך מנהרות ושערים, ואפילו להוריד כוכבים מהשמים. הכל נפלא, עד שאתם נתקלים בתהומות או מכשולים, שכדי לעבור אותם, אתם צריכים להגיע למיומנות גבוהה יותר - הזינוקים הדרושים לשם כך הם מורכבים ומדוייקים יותר.
לא נורא, גם האופן שבו הדמות שלכם נהרגת הוא משעשע למדי. בכלל העיצוב הגרפי והאנימציה אלגנטיים ומינימליסטיים, ובהירים מאד.
המשחק מלווה בשלל עצות שאפשר לשנן בכל פעם שמגיעים לתפריט הראשי, אם אתם בוחרים לא לגלות את הכל בעצמכם. בכל פעם שחוזרים ומשחקים , ההפתעות שבדרך הן שונות - כלומר, הן תמיד הפתעות - אי אפשר ואין צורך "ללמוד את המסלול", כי הוא אינו חוזר על עצמו.
מאד עוזר לעקוב אחרי החיצים בחלק הימני של המסך, שמבשרים לכם מה עומד להגיע, כך שתוכלו לצייר לעצמכם תוואי הולם.
מוזיקה נמרצת מלווה אתכם בגלישה, אך שימו לב - יוצרי המשחק מזהירים שאם תגיעו למהירות גבוהה, עשויות האוזניות להתלש מראשכם, ואז תוכלו לשמוע את הרוח, ולהתרכז רק בהגברת המהירות .

מסתבר שיש גם גרסה סלולרית למשחק שתוכלו לקנות ב 2.99$ מכאן , אם יש לכם איי- פון.
בהחלט מתאים לשאת אותו בכיס, כי דומה שההנאה ממנו מתפתחת תוך כדי ידידות לטווח ארוך...

אלוהים אדירים...

לא פשוט להיות אלוהים. מישהו רוצה לנסות ?
Doodle god הוא המשחק שמאפשר לכל אחד להתנסות ביצירת העולם. מיצורים פרימיטיביים ויסודות חומריים, ועד לכלים , אמצעי תחבורה ואפילו זומבים וקוסמים.
כל מה שצריך לעשות הוא לנסות ולצרף שני אלמנטים בכל פעם, ולהתקדם לאט לאט בפרוייקט הפיתוח.
רוב הצירופים הם הגיוניים, כך שניתן לראות בו משחק הגיון, או סוג של פאזל, אבל גם הצירופים הפחות הגיוניים עשויים להעלות חיוך כשמגיעים אליהם. מאידך, יש בו גם יסוד של ניסוי ותעייה, וכשהאלמנטים מתחילים להתרבות, לא נותר לפעמים אלא לנסות שוב ושוב צירופים אקראיים, ולראות אם משהו יוצא מהם.
המשחק מוצע גם כמשחק לטלפון, ואכן, זה ניכר בו, לטוב ולרע.
מה שטוב - הממשק נאה ביותר, נוח להפעלה, מינימליסטי ובהיר. מושלם למסך קטן.
מה שאולי פחות טוב - כל העניין לוקח המון המון זמן, וזה לא תמיד מעניין להמשיך, כי בסך הכל מדובר במשחק פשוט, שדי חוזר על עצמו. לכן הוא מתאים לטלפון. כדי לכתוב עליו כאן, כמובן שהשלמתי אותו, אבל אני לא רואה את עצמי בנסיבות אחרות מתעקשת להגיע לסוף, בטח לא בפעם אחת. מה שכן, הוא אידאלי לטלפון, משום שהוא עשוי להיות שעשוע מתמשך נחמד ביותר כשיש לכם אותו בסלולרי, וכשאתם מחכים בתור לרופא שיניים, או לאוטובוס.
בכל מקרה, השלב שאליו הגעתם נשמר, כך שאפשר לחזור אליו בכל פעם לכמה דקות.
המשחק כולל גם אפשרות לקבל רמז, במידה ואתם תקועים, וגם לראות את כל הצירופים שביצעתם עד כה, בהנחה שזה עוזר לכם. בסופו מבטיחים היוצרים שיהיה לו המשך. למה לא ? מעניין אם יהיה לזה סוף אפוקליפטי.