יפני מפתיע

שיחקתי את המשחק האחרון של Detarou ושוב די נהניתי. לא הצלחתי להגיע לאתר עצמאי שלו, ולכן הקישור כאן הוא לרשימת המשחקים שלו בבלוג JayIsGames.
נזכרתי שכבר שיחקתי במשחקים שלו בעבר, ושיש בו משהו שראוי להמליץ עליו.
כל המשחקים שלו הם משחקי היחלצות (escape) - ז'אנר מאד חביב עלי בעיקרון, אלא שיש בו הרבה משחקים זניחים, וגם קצת מעצבנים. (כנראה שיש לז'אנר הזה קהל משוחד, משום שהרבה משחקים מהסוג הזה זוכים לדירוג גבוה מהקהל, מבלי שיהיו באמת מקוריים או משעשעים.)
הסגנון הגראפי שלו פשוט ובהיר, כמעט מינימליסטי, ודומה להרבה משחקים שכבר נראו -  אבל רק אצל Detarou תמצאו מחזות סוריאליסטיים והפתעות שישאירו אתכם קצת המומים לרגע. וזה מה שהופך אותו לאחר, אפילו מוזר.
לא בכל משחק אתם פותחים וילון, ודמות בתחפושת של שפן עושה לכם פרצוף. ויש עוד כמה כאלה.
אני מוצאת את הפאזלים שלו די הגיוניים, כך שלא צריך לשבור את הראש במשך שעות וימים כדי להתקדם במשחק. מה שמבלבל אצלו הוא שבדרך כלל יש למשחקים שלו כמה סופים אפשריים, ולא תמיד אפשר לגלות אותם מבלי לקרוא חוות דעת ופתרונות מן המוכן. תמיד אפשר לשחק שוב, כדי לנסות ולהגיע לסוף אחר.
בקיצור, כמשחק הוא בהחלט מספק הנאה, והבונוס כאן הוא העולם המפתיע של הדמויות והסיטואציות שלא תמצאו כמותן בשום משחק אחר. אולי יש טובים ממנו, אבל אין רבים כמותו.
המשחק החדש ביותר שלו (לעת עתה) הוא Yokuaro
המשחק הטוב ביותר ( כך נראה לי) הוא Gold Door Escape

הדואר בא היום

זהו סיפורו של דוור בודד, אי שם על כוכב לכת מרוחק, שצריך להעביר מכתב מחייזר אחד לחייזר אחר.
עלינו לעזור לו להעביר את המכתב ליעדו ולפתור את כל הבעיות הטכניות שחוסמות בפניו את הדרך.
PostMan הוא מסע בעל ארבע סצנות בלבד, מצוייר בסגנון נאיבי, ומתאים גם לילדים.
הוא בהחלט אתגר למחשבה, עבור כל גיל, אבל הגיון בריא, תשומת לב לפרטים ובדיקה שיטתית של אפשרויות יובילו אתכם למטרה בדרך די ישירה. גם אם תתעכבו בפתרון - המשחק לא ארוך והפתרונות מופיעים לרוב לפני שלב התסכול...
חשוב מאד להקפיד על סדר נכון של פעולות. חפצים שניתן להזיז או לפעול עליהם הופכים את הסמן ל"יד" - כך שאפשר לזהות בקלות במה ניתן להשתמש. מאידך, החפצים האלה לא יגיבו אם לא הגיע תורם.
עוד צריך לזכור, שלפעמים צריך להקליק פעם אחת, לפעמים פעמיים, ולפעמים לגרור משהו ממקום למקום - צריך לנסות את כל האפשרויות.
את המשחק יצר יפני בשם  Asobo, שעוד כמה משחקים שלו אפשר למצוא בדף הזה. לטעמי PostMan הוא המוצלח ביותר, אבל אפשר לנסות גם את היתר.

זהירות, מכשפה !

את המשחק Witch פותחת אנימציה נהדרת, שמגוללת את עלילותיהם של ילד וילדה, שכמו בכל האגדות, מבלים להם ביער.
מכשפה תופסת אותם, כולאת אותם בכלוב, ומתכננת לבשל אותם לארוחת הערב. אתם צריכים להפעיל את כל היצורים בחדרה של המכשפה, כך שהילדים יוכלו לצאת מהכלוב ולברוח. הסמן לא תמיד מראה מתי הקליק שלכם הוא הקליק הנכון, אבל לעומת זאת המון דברים זזים עם מקליקים עליהם, כך שזה עניין של ניסוי ותעיה עד שמגיעים להישגים. במהלך המשחק נפרשים גם רמזים בדמות דפים בספר הבישול של המכשפה, או בלוני מחשבות של הדמויות. קצת הגיון בריא והרבה קליקים על כל דבר שזז, מובילים בסופו של דבר לתוצאה המבוקשת די בקלות.
אפשר, אגב, לשחרר את הילדים גם אם לא מבצעים את כל הפעולות האפשריות, ויש יותר מדרך אחת להגיע לסוף. בסוף המשחק תוכלו לבדוק דרך התפריט הראשי ( בסעיף achievements ) , במה הצלחתם ובמה לא. דרך שם אפשר גם להגיע לפתרון מלא של המשחק ( באנגלית ).
למרות שהסיפור נשמע מפחיד, הכל במשחק משעשע וצבעוני, במיוחד שערה האדום של המכשפה, ושמלת הפסים שלה.

עיר בלהות בהקיץ

חדש ! מבית היוצר של Pastel Games - עוד פרק בסדרה המופלאה Daymare Town , והפעם פרק מספר 3 !
פרטי פרטים ארכיטקטוניים, חפצים מוזרים ודמויות אפלוליות, בעיר שכולה בלהה, רשומה בקו שחור ודק.
אתם מתעוררים בחדר בבית חולים, וכאן מתחיל מסע הימלטות ארוך, שבמהלכו אתם צריכים קודם כל לשים לב לפרטים.
כן, גם לפרטים קטנים ביותר, כאלה שמסתתרים בין קוי הרישום הדקים, וקודם כל לכאלה שנראים כמו מטבעות. אחרי שתמצאו מטבע אחד, תדעו כבר לזהות אותם.
כמו בחיים, חופש הפעולה שלכם ייקבע על ידי כמות המטבעות שיש בכיסכם.
תוכלו להצטייד בחפצים שונים ומשונים, שחלקם נחוצים מאד להשלמת משימות, וחלקם מיותרים וניתנים למכירה בדוכנים השונים שתפגשו בדרך. איך תדעו מה למכור ומה לשמור ? זהו, שלא תדעו, אבל לפחות נסו לזכור למי מכרתם משהו שנראה לכם נחוץ בהמשך. לקנות אותו יעלה לכם יותר כסף כמובן.
שלא כמו בהרבה משחקים אחרים, המקום במחסן החפצים שלכם הוא מוגבל, כך שנחוץ שיקול דעת מתמיד בנוגע לשאלה מה לשמור ומה למכור.
הסמן שלכם נראה בדרך כלל כמו חץ לבן. כדי לשמוע מה אנשים אומרים, או כדי לקרוא שלטים - הסמן הופך ל"יד", והטקסט מופיע בחלק העליון של המסך. מועיל לקרוא, ולנסות לפענח רמזים מתוך הטקסט.
הסמן הופך לחץ שחור כשהוא מורה על כיוון אפשרי להתקדם בו. צריך לבדוק בכל סביבה לאן אפשר ללכת, היות ולפעמים יש יותר מכיוון אחד אפשרי.
חלק מההרפתקה מתרחש אפילו בתוך תמונה שתלויה על קיר, או בתוך ציור בספר, כך שאסור להתעלם משום אפשרות תנועה שהחץ השחור מציע לכם.
מלבד איסוף מטבעות ובריחה מהעיר, יש גם משימות נילוות, שביצוען יוסיף לכם ניקוד ויפתח לכם דרכים חדשות.
כך למשל, אתם צריכים למצוא במהלך המשחק 10 גמדים שמסתתרים בפינות חבויות  (ממש כמו במשחק  10Gnomes).
או, למשל, לאסוף חרקים מתים ולהאכיל בהם כל עכביש שתפגשו בדרך ( שימו לב לקורים ).
אתם עשויים להצליח לצאת מעיר הבלהות גם מבלי שהגעתם לכל ההישגים, אבל אז ייתכן שתרצו לחזור לסיבוב נוסף...
זה משחק ארוך ולא פשוט, אבל רגע לפני שאתם מתייאשים - תמיד יש סיכוי סביר שבדיוק אז תמצאו פתאום פינה חדשה, מלאת מציאות, כך שהמשחק תמיד זורם בדרך זו או אחרת.
נראה שכדאי לשחק בו במקביל עם עוד שותפים ולהחליף דעות במהלך המשחק, כי לפעמים זה באמת עניין של מזל, אם גיליתם גילוי זה או אחר. בכל מקרה, קצת רמזים בדרך לא פוגמים בהרפתקאות שעוד נכונו לכם, אז שווה לחלוק אותם עם אחרים.
למי שרוצה להציץ בפתרונות מוכנים מראש - ה walk-through של המשחק כבר יצא לאור. מאותו דף אפשר להגיע גם לפרקים הקודמים של הסדרה.
המשחק נשמר אוטומטית בכל פעם שתצאו ממנו, ואתם יכולים לחזור למקום שעזבתם באמצעות Load Game  במסך הפתיחה.
המשימות במהלך המשחק דורשות מכם להצליח להיות אכזריים והרסניים, אבל גם רחמנים ועוזרים לזולת.
הסתירה הפנימית הזו מופיעה גם ביחס המחוכם בין דו מימד לתלת מימד - בין ציור שטוח לבין חלל תלת מימדי.
זו ההרגשה לגבי האוירה כולה - לא ברור מה גובר על מה - המוזרות והנסיון לגרור אותנו לחווייה מעיקה ולמפגש עם יצורים מפחידים, או ההומור העדין, הקריצה המשועשעת והגמדים שמנופפים לנו לשלום בכל פעם שאנחנו מגלים את מקום המסתור שלהם. בסופו של דבר, למרות ה"בלהה", המשחק הוא משעשע לחלוטין, ולא באמת "מפחיד".

וכשתמצאו פטיש - חשוב מאד לשמור עליו, ולנסות להכות איתו בכל דבר - מסתבר שזה מועיל.

חיים, תדליק את האור !

למי שאוהב משחקי היחלצות (escape),  המשחק היפני Loom Dawn הוא אחד מהיותר מקוריים שנתקלתי בהם.
המשחק מתנהל בדממה, ומתחיל בחדר חשוך כמעט לגמרי. כל גילוי חדש וכל פתרון של חידה, מאיר עוד פינה של החדר, עד לסוף, שבו אנחנו מגלים איך נראה החדר אחרי שעולה השמש. העיצוב המדוייק והיפה של המשחק הוא זה שמייחד אותו ממשחקים דומים.

הפאזלים לא תמיד קלים, ולפעמים יש להעזר בנייר ועיפרון, אבל מאידך, אין צורך לקרוא טקסטים ארוכים באנגלית, כך שהוא מתאים גם לילדים, אם כי מגיל מסויים. כל מה שצריך לעשות הוא להתבונן היטב היטב בפרטים, ולחשוב. החושך דוקא עוזר בזה, כי באמת צריך לבדוק כל פינה, ולשים לב לקשרים הויזואליים בין מעט הפרטים שרואים.
כל פעולה שתצליחו לעשות, תשפיע על התאורה בחדר. לכן, בכל פעם שהצלחתם במשהו, כדאי לעשות סיבוב בחלל ולבדוק אם לא נחשף עוד איזה פרט בפינה נסתרת. בחלק מן המקרים תצטרכו להשתמש גם בחפצים שתמצאו.
גם כשלא מוצאים מיד פתרונות, יש משהו במשחק שדוחף להמשיך ולחפש. אולי זה בגלל אוירת החשיכה, שיוצרת איזו סקרנות שלא תמיד נוצרת בסביבות אחרות . אולי זה בגלל שבכל מהלך אנחנו מקבלים בעצם חדר אחר - כך אנחנו לא מוצאים את עצמנו במלכודת עכברים מתסכלת, חוזרים שוב ושוב לאותם מקומות. גם אם זה קורה לפרקים - כשנצליח למצוא את מה שאנחנו מחפשים, נחפש את הדבר הבא במערך עניינים שונה.

למי שמתקשה ( אבל יכול לקרוא הרבה אנגלית ) זהו הדף עם הפתרונות ב JIG. כרגיל, אפשר לחשוף שם רק את הרמזים הרלבנטיים לשלב שבו אנחנו נתקעים, מבלי להרוס את השלבים שאחריו.
בדף המשחק עצמו יש קישורים למשחקי escape אחרים מאותה סדרה, אבל הם פחות מיוחדים - מומלץ רק לחובבי הז'אנר.

גדול וצבעוני

 מתיאוש סקוטניק וצוות pastel games בונים גם משחקים בצבע. סדרה חיננית שיכולה לספק תעסוקה לכמה ימים היא סדרת משחקי ההיחלצות ( escape ) מהבית הגדול.
The Great House Escape הוא האחרון בסדרה של משחקים,שבכל אחד מהם עליכם להחלץ מחלק אחר בבית.
לפי סדר הופעתם, אתם יכולים לנסות ולהחלץ מהמטבח, מחדר האורחים, מחדר האמבטיה, מהמרתף, מחדר השינה, ומעליית הגג.

"Games Tagged with "greatescape

(הקישור כאן הוא לדפים שבהם אפשר גם למצוא פתרונות, בבלוג Jay is Games )

כרגיל במשחקי escape, אתם אמורים להחלץ מחלל כלשהו באמצעות מציאת חפצים שונים, שילוב ביניהם, ושימוש יצירתי במה שאתם מוצאים. לפעמים צריך גם לשים לב לרמזים שונים בשטח ולפתור פאזלים.
אני חייבת להודות שיש לי חולשה מיוחדת למשחקי escape, אבל רבים מהם בעצם לא כל כך מעניינים - יש בהם גרפיקה פשטנית וחידות מסובכות שבהן צריך להחסיר את מספר המנורות בבית ממספר הכסאות, להכפיל במספר המדפים ולסדר הכל לפי הצבעים של החלונות - משהו שאף פעם אין לי סבלנות לעשות בעצמי. לרוב אני נעזרת בלי בושה בדפי הפתרונות, בשביל לצאת מהר מהסבך, ולמרות שגם מזה אפשר להנות, אין לי ממש חשק להמליץ עליהם לאף אחד.
במשחק escape טוב צריך להיות איזון בין החידתיות המעכבת, לבין הסיפוק המיידי בהתקדמות לקראת הפתרון. כשנתקעים יותר מדי זמן באותו מצב המשחק מתחיל לתסכל, וכשהפתרון כרוך במציאת משהו שאין בו שום הגיון נראה לעין, המשחק מתחיל להרגיז באמת.
אז קודם כל, בחללים של סקוטניק, סתם כיף להסתובב. בסדרה הזו הם צבעוניים מאד, יש בהם הומור, והרבה פרטים שנחמד לגלות, גם אם הם לא מובילים ישירות לפתרון. לכן הם מתאימים ברובם גם לילדים צעירים יחסית ( מלבד התרגום לאנגלית של שמות האובייקטים , או כמובן הצצה בפתרונות במידת הצורך ).
גם אם לא מגיעים לכל הפתרון לבד - כשמגלים מה צריך לעשות, זה בדרך כלל מעורר חיוך, ולא הרגשה של " נו, באמת, איך הייתי אמורה לחשוב על זה ? ".
בכל משחק לא צריך למצוא יותר מדי דברים, אפשר למצוא אותם די מהר ובקלות, ואם מתחילים להכיר את הראש של המשחק, אז גם לא מאד מסובך להשתמש במה שמוצאים, למרות שזה דורש מידה של יצירתיות.

וכאן הקישור לדף שמרכז את כל המשחקים של pastel games , שכדאי לכם לשמור בכל מקרה, ולגלות בעצמכם עוד סדרות של משחקים מוצלחים מאין כמוהם.

איפה 2010 ?

תחילת שנת 2010 היתה הזדמנות בשביל היוצר הפולני מתיאוש סקוטניק (Mateusz Skutnik ), להוציא משחק קטן,ופשוט יחסית. ? where is 2010
במשחק הזה אנחנו מחפשים, ביחד עם יצור קטן ופרוע, שנראה כמו טרול סבוך-שיער, את 2010.
לא יפריע לכם אם אספר כאן מראש, שבסוף מתגלה 2010 כתינוק שמנמן וענקי. לא יפריע, כי מה שחשוב כאן, כמו בכל המשחקים של סקוטניק, זו הדרך שעושים עד שמגיעים לסוף.
ובשבילי זו הזדמנות להביא דוגמה קלילה וקטנה, בתור מנה ראשונה, מתוך שלל היצירות המופלאות של סקוטניק, שכל משחק שלו יותר יפה מהקודם, ושקשה לבחור מאיפה להתחיל לספר עליו.
אז קודם כל - המחסן של כל המשחקים ; Pastel Stories , אתר הבית, שבו מרוכזים כל המשחקים שהוא עשה, והבלוג שלו. חוץ ממשחקים הוא כותב ומצייר גם נובלות גראפיות , אבל רובן יצאו בפולנית, כך שדרך הבלוג אפשר בעיקר להסתכל בציורים. סגנון הרישום והציור שלו הוא כזה שאפשר לזהות מיד את חתימת ידו, גם אם מדובר בכמה משפחות של משחקים די שונים זה מזה. גם האופן שבו הוא בונה את מהלך המשחקים ייחודי לו, ויש בו תמיד קסם מלא מחשבה.
?where is 2010  שייך בסגנונו לסדרה של שני משחקים קודמים, ארוכים וסבוכים הרבה יותר -1 Daymare Town  ו Daymare Town 2 . שניהם משלבים מסע היחלצות, מציאת חפצים ופתרון חידות, ושניהם מתרחשים בעיירה נטושה ומלנכולית, מלאה פינות נסתרות. הנוף מצוייר בקו שחור , דק ורוטט, על רקע צהבהב, ורחוק מהטכנולוגיה הגרפית הממוחשבת.
המטרה  היא להצליח לצאת מהעיירה, תוך כדי איסוף של חפצים שיכולים לעזור לנו בזה, וגם איסוף של מטבעות ( גם בהן אפשר להשתמש ). מציאת המטבעות דורשת תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר, וכך במהלך כל המסע אנחנו רושמים מחדש את הנוף ומתבוננים בכל נקודה וקו - האם זו מטבע ? האם זה קוד ? או סתם צל או חריץ באבן ?
שני הפרקים דורשים זמן רב וסבלנות, ולכן אני מצרפת קישורים לדפי פתרונות (באנגלית), עבור 1 , ועבור  2 . לא צריך לפתוח את כל הפתרון, אפשר להציץ רק בסעיף הרלבנטי אם מרגישים שממש נתקעים.
where is 2010 הוא משחק הרבה יותר קליל וקצר. כאן הטכניקה היא של משחקי פלטפורמה - כאלה שבהם אנחנו מזיזים את הגיבור על המסך באמצעות החיצים, ומקפיצים אותו ממשטח למשטח. הצורך לקפצץ הופך כל משחק לקצת יותר אוורירי. אל דאגה, השליטה בקפיצות כאן היא קלה למדי, ואין צורך בזריזות אצבעות קיצונית.
ועל כל יתר המשחקים שלו ( ויש הרבה ) - בקרוב. צריך להתחיל ממשהו.