חיים, תדליק את האור !

למי שאוהב משחקי היחלצות (escape),  המשחק היפני Loom Dawn הוא אחד מהיותר מקוריים שנתקלתי בהם.
המשחק מתנהל בדממה, ומתחיל בחדר חשוך כמעט לגמרי. כל גילוי חדש וכל פתרון של חידה, מאיר עוד פינה של החדר, עד לסוף, שבו אנחנו מגלים איך נראה החדר אחרי שעולה השמש. העיצוב המדוייק והיפה של המשחק הוא זה שמייחד אותו ממשחקים דומים.

הפאזלים לא תמיד קלים, ולפעמים יש להעזר בנייר ועיפרון, אבל מאידך, אין צורך לקרוא טקסטים ארוכים באנגלית, כך שהוא מתאים גם לילדים, אם כי מגיל מסויים. כל מה שצריך לעשות הוא להתבונן היטב היטב בפרטים, ולחשוב. החושך דוקא עוזר בזה, כי באמת צריך לבדוק כל פינה, ולשים לב לקשרים הויזואליים בין מעט הפרטים שרואים.
כל פעולה שתצליחו לעשות, תשפיע על התאורה בחדר. לכן, בכל פעם שהצלחתם במשהו, כדאי לעשות סיבוב בחלל ולבדוק אם לא נחשף עוד איזה פרט בפינה נסתרת. בחלק מן המקרים תצטרכו להשתמש גם בחפצים שתמצאו.
גם כשלא מוצאים מיד פתרונות, יש משהו במשחק שדוחף להמשיך ולחפש. אולי זה בגלל אוירת החשיכה, שיוצרת איזו סקרנות שלא תמיד נוצרת בסביבות אחרות . אולי זה בגלל שבכל מהלך אנחנו מקבלים בעצם חדר אחר - כך אנחנו לא מוצאים את עצמנו במלכודת עכברים מתסכלת, חוזרים שוב ושוב לאותם מקומות. גם אם זה קורה לפרקים - כשנצליח למצוא את מה שאנחנו מחפשים, נחפש את הדבר הבא במערך עניינים שונה.

למי שמתקשה ( אבל יכול לקרוא הרבה אנגלית ) זהו הדף עם הפתרונות ב JIG. כרגיל, אפשר לחשוף שם רק את הרמזים הרלבנטיים לשלב שבו אנחנו נתקעים, מבלי להרוס את השלבים שאחריו.
בדף המשחק עצמו יש קישורים למשחקי escape אחרים מאותה סדרה, אבל הם פחות מיוחדים - מומלץ רק לחובבי הז'אנר.

Time Killers - להרוג זמן באופן אלגנטי

היכרות עם המשחקים של Tonypa , היא כמו כניסה למשפחה. אתם מכירים אחד, ומיד מתנפלים עליכם הדודים והדודות - משפחה שלמה של פאזלים ממכרים , דומים זה לזה ובכל זאת שונים מאד, שכל אחד מעוצב בפשטות אלגנטית, ומלווה בפס קול כמעט מונוטוני, אבל מרגיע למדי  ( לפחות לפרק זמן ).
כמעט כל משחק עלול להכניס אתכם למצב שבו אתם מתנתקים מהסביבה, המוח שלכם מתחיל לשדר גלי אלפא ( או מי יודע איזה גלים ), ואתם בוהים במסך בריכוז, חושבים בלי לחשוב, אומרים לעצמכם שרק עוד פעם אחת ודי, וממשיכים אל תוך הנצח.
להתמכרות יש כמה שלבים -
1. אויש, לא מצליח. איך משחקים בזה בכלל ? מה פיספסתי ? מה הולך פה ?
2. אהה, הבנתי. טוב. בעצם זה די פשוט, קצת מזל, קצת שכל - ננסה להתקדם מעבר לשלב הראשון והשני.
3. טוב, התרגלתי למה שצריך לעשות, עכשיו צריך גם לחשוב על זה. זה לא כל כך פשוט.
4. הפעולות אוטומטיות, הפנמתי את התבנית, זה רץ, זה די מצליח. עכשיו הזמן לשים לב לאסטרטגיה.

אז זהו, שאצל  Tonypa אתם תמיד נדרשים לא להתקבע על שום דבר. כל מהלך משנה כליל את לוח המשחק. ברוב המשחקים ( אם מדובר במשהו שקורה על לוח משבצות ), אתם נדרשים לראות הכל גם לאורך וגם לרוחב, גם את המשותף, וגם את השונה, לתכנן קדימה, אבל להיות מוכן לכל הפתעה. לכן, דוקא כשפעולת המשחק נעשית אוטומטית, אתם משתחררים לגלות את הטריקים, את האפשרויות, בקיצור - לשחק באמת.

5. ( אחרי כמה ימים ) די, נמאס. אפשר לעבור למשחק אחר. יש איזה משחק של Tonypa שמזמן לא שיחקתי בו ?

 לאחרונה הוציא Tonypa שלושה משחקים חדשים
Turnellio
Stoblobs
Taberinos
כן, בדרך כלל הוא ממציא למשחקים שלו שמות מצחיקים שקשה לזכור.
אוסף מסודר של כל המשחקים, או לפחות רובם - באתר חברת המשחקים mochi, או בדף הבלוג Jay Is Games.
כל המשחקים כולם מרוכזים באתר הבית של Tonypa, אלא ששם קצת קשה לקרוא ממש את הכותרות, ולדעת מה הוא מה.
שמות המשחקים כתובים במאונך, בפונט שהוא המציא - אולי צריך להתרגל לזה כמו למשחק.
את הפונט המיוחד שיצר Tonypa עבור המשחקים שלו, אפשר להוריד בחינם מאתר FontStruct . (אחרי שתתרגלו לקרוא אותו).
מי שמתעניין בתכנות ועיצוב משחקים, מוזמן לקרוא את הTutorials שלו, ומאותו דף אפשר להגיע גם למשחקים נסיוניים ולא גמורים. מעניין מאד.
מבין כל המשחקים הרבים והטובים שלו, אני רוצה להמליץ במיוחד על משחק אחד מקורי במיוחד
These balls are made for hiding

מה שנקרא - חבל על הזמן.

עידכון - Tonypa חידש את דף הבית של המשחקים. מעכשיו ניתן לזהות בקלות כל משחק, ויש גם כמה משחקים שזכו לאריזה גרפית ידידותית יותר !

תמים כמו כבשה ?

יש לי חולשה למשחקים שמצויירים ביד, וגם לכאלה שהרקע שלהם הוא נייר חום, או דף ממחברת. בעצם, כל מה שמכניס למסך אובייקטים "רדי מייד" - גפרורים, סלילי חוטים, מהדקים משרדיים.... יש לי די הרבה כאלה מחכים בתור להתייחסות כאן, אבל - כל הקודם זוכה.
ככה הגעתי לבדוק את המשחק הזה, Home Sheep Home ,שמשהו בעיצוב שלו רמז שמדובר כאן, לפחות, בסגנון שחביב עלי.
בעצם זה משחק לילדים, אבל זה לא אומר שהוא פשוט. יותר נכון - יש סיכוי שילדים יצליחו בו ביתר קלות (ממני). אני חייבת להודות שהשלבים היותר מתקדמים שלו היו מאתגרים מאד מבחינתי.
הרעיון משלב טכניקת פלטפורמה (קפיצות ממקום למקום באמצעות מקשי החיצים ) , מיומנות בהתמודדות עם אתגרים פיזיקליים ( שיווי משקל, תנועה וכו" )  ותכנון אסטרטגי של פעולות. שום דבר לא חדש.
אז מה מיוחד כאן ? הכבשים. שירלי הגדולה והשמנה, שון הצעיר הנמרץ, וטימי הקטן - כל אחד ופעייתו הוא. כמובן שמשקלם משפיע על אופן התנועה שלהם, דבר שיש לקחת בחשבון במסלול המכשולים. האופן בו הם לועסים, פועים ומפנים את מבטם, הופך את המשחק לחגיגת אנימציה. גם מי שלא רוצה להענות לאתגרים, מוזמן לטעום מחוויית הכבשים הזו ולהנות.
חלון המשחק תלוי על לוח עץ, (עם נעצים ומסמרים אמיתיים - אלא מה... ) בתוך מעטפת מאורגנת להפליא שבה מאוגדים סרטוני אנימציה, פעילויות לילדים ומשחקים רבים נוספים  - כולם סביב עולמם של הכבשים. מדובר בפורטל של סדרת אנימציה בשם Shaun the Sheep, שבמרכזה עדר כבשים, איכר שמתקשה לשלוט בהן, וכלב עצלן.
עדר הכבשים, שהכבש שון הוא הגיבור המרכזי שלו, הוא אוסף הכבשים התחמן ביותר שראיתם מעודכם. בפעם הבאה שמישהו מביט עליכם בעיני כבש, תהייו חשדניים. כבשים אינן תמימות, אם זה מה שהאמנתם עד עכשיו.
חלק מהפעילויות דורש הרשמה לאתר, אבל אפשר לראות כאן את כל סרטוני הסדרה, ובמקרה זה, זהו הרווח המרכזי מההיכרות עם המשחק.
ומה הפלא ? האחראים על יצירתם של הכבשים הם אלה שעשו גם את סרטי "וואלס וגרומיט" ! זה מה שקורה כשמקצוענים אמיתיים משתלטים על משחק פשוט.
אז לא תוכלו שלא ללכת בעקבות העדר, אל פורטל האב של סטודיו Aardman, שאחראי על כמה מהדברים הטובים ביותר שנעשו בתחום. החלק המעניין ביותר שם, לדעתי, הוא בסעיף about us - שם מרוכזים סרטונים של סיורים וירטואליים בסטודיו, ואפשר לראות כיצד נעשית אנימציית פלסטלינה מופלאה.

שמחת הדג

...
צ`ואנג-טסה והואה-טסה היו מטיילים על הגשר של נהר האו. צ`ואנג-טסה אמר:
"באיזו קלילות ושלווה עולים ושוחים הדגים. אכן, זוהי שמחת הדג".
הואה-טסה אמר: "אתה אינך דג. כיצד אתה יודע מהי שמחת הדג"?
צ`ואנג-טסה אמר: "אתה אינך אני. כיצד אתה יודע שאין אני יודע מהי שמחת הדג"?
הואה-טסה אמר: "אני איני אתה, ועל כן אין אני יודע אותך. על כן, מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג".
צ`ואנג-טסה אמר: "הבה נחזור להתחלה. אם שאלת אותי כיצד אני יודע מהי שמחת הדג, הרי שכבר ידעת כיצד אני יודע זאת.
אני יודע זאת מן הגשר שעל הנהר האו".


(מתוך "קולות האדמה", בתרגומו של יואל הופמן )


נו, חומר למחשבה. כל זה כדי שאוכל לסיים את הפוסט הזה במילים - "אכן, זוהי שמחת הדג !"


ועכשיו לדגים ! Fishing Girl הוא משחק שבו צריך לדוג דגים. לשם כך יש לנו פיתיונות שונים שאותם אפשר לשדרג תוך כדי צבירת נקודות, וחכה, שגם אותה ניתן לשדרג. חוץ מלדוג כמה שיותר דגים, אתם צריכים גם להציל את הילד שתקוע על אי בודד, ולהחזיר אותו אל אהובתו, שמחכה לצידכם וקופצת משמחה בכל פעם שאתם דגים משהו.
הדגים יפהפיים. הצלילים מרגיעים, ואתם רק צריכים סבלנות להתמכר.
זכרו כמה עובדות - 
דגים קטנים אוכלים פיתיונות קטנים, אבל גם דגים גדולים - אל תאבדו את הפתיונות לטובת דג שסתם אוכל מבלי להתפס.
הדגים היותר גדולים שוחים יותר עמוק.
כדי להגיע יותר עמוק צריך לזרוק את החכה יותר רחוק, וזה כבר תלוי בטיב החכה שלכם.
פתיון קטן נזרק יותר רחוק, ופתיון גדול הוא יותר כבד.
לא תמיד יש קשר בין גודל הדג לניקוד שהוא מוסיף, לעומת זאת, יש מספר מוגבל של דגים מכל סוג.
את היתר תגלו בעצמכם.


יש שני סופים אפשריים למשחק.
יש שתי גרסאות למשחק. אחרי שתסיימו את הגרסה הקלה, מומלץ לעשות סיבוב  גם על הגרסה המאתגרת יותר, שבה הדגים יותר רעבים.

אכן, זוהי שמחת הדג !

אהבה 2

...ואם אתם בעניין לעבוד על חיי האהבה שלכם - משחק לבחורים עצלים שרובצים על הספה ומשחקים בפליי-סטיישן כל היום, עד שהאשה שלהם זורקת אותם מהבית.
 הם נאלצים לשוטט ברחובות, ולנסות ללמוד ממי שנקרה בדרכם כיצד להחזיר את אהובתם.
רמזים - הגבר הנרגן, שיודע רק לדבר על עצמו, צריך ללמוד להקשיב, להתייפח, לכעוס, לשיר סרנדות, ו...כן, גם לדבר על אהבה.
Finding my Heart  הוא שם המשחק, וזהו הקישור לדף שאפשר למצוא בו גם את הפתרון המדוייק, ב JIG.
יש בטח כמה אנשים שיכולים ללמוד מזה משהו.
רק תשתדלו להעביר את זה לכאלה שיוכלו גם לצחוק מזה.

אהבה 1

כשהכל סביבנו מלא בלבבות ורדרדים לכבוד Valentines' day, וסחורה רומנטית מקדמת מכירות בראש חוצות, זה הזמן לכתוב כאן על שני משחקים מדהימים במוטרפותם ובציבעוניותם, כמו שיכולים להגיע רק מיפן.
אתם צריכים לפעול מהר, לפני שנגמר לכם הזמן, ובדקה שעומדת לרשותכם להקליק במרץ. בכל מקרה תשארו נטולי נשימה - גם מהמהירות, גם מהקולות הטראנסיים, וגם מהתדהמה ממה שקורה לנגד עיניכם.

באחד אתם בחורה, שאמורה לנשק את כל מה שנקרה בדרכה. אתם מקבלים בונוס מדי פעם - כלומר מקבלים יכולת לפגוע כמעט בלי לכוון - אבל בכל פעם זה קורה באופן אחר. Kisma.
בשני אתם דוקא בחור, שאמור לחזר אחרי האשה שמולו באמצעות דפיקות על מצחה, בעוד היא מתגוננת באמצעים שונים. גם כאן תוכלו לקבל בונוס מדי פעם, וגם כאן קשה לדעת מה יהיה.  Koi2.
ככה זה באהבה, אי אפשר אף פעם לדעת למה לצפות, וזה תמיד נגמר מהר מדי. העיקר שאפשר להתחיל מיד מהתחלה ולחכות להפתעות חדשות.
אגב, אל תצפו להגיע להישגים. קרוב לודאי שכל משחק יסתיים בהכרזה שלא עשיתם מספיק, ושהדירוג שלכם נמוך. הרי לכם רומנטיקה.

ואתר הבית הוא של חברים בשם Party techno , ושם תוכלו למצוא עוד כמה משחקים מופרעים,שדורשים לא יותר משימוש היסטרי בעכבר, וגם כמה קישורים לא ברורים ביפנית. אבל מה יש פה להבין...

גם לגיל הרך

אחרי כמה פוסטים שעסקו במשחקים שלא כל כך מיועדים לילדים - הבה נאזן את המצב.

משני המשחקים הבאים תוכלו להנות מאד, בלי כל קשר לגילכם - הם מתוחכמים, מעוצבים מאד יפה, ויש להם פס-קול ואפקטים מעניינים.

אם אתם מבוגרים, סביר להניח שתכנסו אליהם פעם אחת או שתיים, תמצו את כל האפשרויות, ותעברו הלאה. אולי זה אפילו יעשה לכם מצב רוח טוב.

אבל עבור פעוטות, הם יכולים לשמש תעסוקה לטווח ארוך, והם בודאי יוכלו לחזור אליהם שוב ושוב, ולגלות אותם בכל פעם מחדש.

הכל התחיל כשחיפשתי משהו בשביל ס' הקטן, שכולם יורדים עליו שהוא לא מדבר מספיק ברור בתור ילד בן שלוש, אבל מצליח להשתלט על כל מחשבי הבית, ולגרום צרות לאחיו הגדולים. ס' אוחז את העכבר בשתי ידיו הקטנות, ומצליח איכשהו להשען עליו באופן המתאים כדי להקליק, וכך לבחור לעצמו סרטים ביוטיוב, או סתם למחוק כל קובץ מזדמן ולעשות בו שמות.

לבקשת אימו הנואשת, חיפשתי במאגרים שלי משהו שיתאים לו, ומצאתי, בינתיים, רק את זה. 

( הוצאתי מכלל אפשרות כל מיני בובונים צווחניים שמנסים ללמד לספור, ודובונים שצריך לצבוע אותם לצלילי מוזיקת מעליות אלקטרונית )

Tinygrow

6plusequal1

לא נדרשות שום הוראות, או הבנת שפה, זה יפה, אין לזה שום מטרה, שום משימה להשיג, לא מוגבל בזמן, צבעוני, מעניין ונעים. תנו לזה סיכוי גם אם עברתם את גיל שלוש.