מלחמה במרתף, וקצת היסטוריה

המשחק Cardinal Quest הוא מסע אתגרי לחשכת המסדרונות הנסתרים של מרתף רב קומות.
בתחילת המשחק אתם בוחרים דמות, ואיתה אתם מגלים את המבוך בכל קומה, ונתקלים בהפתעות טובות ורעות.
ההפתעות הטובות הן כלים שגורמים לכם להיות זריזים, חזקים וערמומיים יותר, וההפתעות הרעות הן אינספור יצורים שעליכם לחסל.
התנועה במסדרונות נעשית באמצעות מקשי החיצים או WASD, ותנועה לתוך האויבים מתקיפה אותם - פשוט להתנגש בהם כמה פעמים. זה עושה את העבודה.
כדי לבחור בשיקויים מחזקים או יכולות מופלאות אפשר להפעיל את מקשי הספרות 1-0.
בעקרון, זהו משחק אסטרטגיה. כן, אפשר גם להתרוצץ במסדרונות ולהכות לכל עבר, אבל רצוי יותר לעצור ולבדוק מה עומד לרשותכם וכיצד להשתמש בו בזמן הנכון. לקח לי קצת זמן לגלות שתנועת האויבים מושפעת מתנועת הגיבור, ושאין בעצם מה למהר. אם אתם עומדים במקום, כל השאר קופא על מקומו, ובינתיים אתם יכולים לחשוב באיזה נשק להשתמש, לבדוק מה יש לכם במחסן, או להציץ במפה.
חיסול אויבים מעלה אתכם בדרגות המיומנות, ואחרי שאתם מסיימים לסרוק קומה אחת, אתם יורדים לקומה הבאה, שהיא כמובן שלב מתקדם ומסוכן יותר של המשחק. המטרה היא כמובן לא ליהרג בקרב, כי אז המשחק מסתיים וצריך להתחיל הכל מהתחלה.
אלא שבכל משחק חדש מפת המסדרונות ומיקום האויבים אקראי, וכך נשמר יסוד ההרפתקה מבלי לשעמם. וכן, זה משחק שבו ככל שתשחקו יותר, כך תגיעו לסופו עם הישגים גבוהים יותר. אפשר ללמוד אותו, ולגלות בכל פעם שלבים חדשים.
הגרפיקה היא בסגנון רטרו מפוקסל, אבל מרובה פרטים, והגיבור מטיל סביבו אלומת אור משכנעת.
הסגנון הגרפי הכאילו מיושן מדגיש את העובדה ש Cadinal Quest הוא חלק מז'אנר ותיק של משחקים - Roguelike - משחקים דמויי Rogue.
Rogue הוא משחק מ1980 שנעשה באותה מתכונת, ושהפך לשם כללי למשחקים דומים אחריו.
מה שמאפיין את הז'אנר הזה הוא בין היתר העובדה שאי אפשר לשמור את המשחק- אם הוא מסתיים ( במותו של הגיבור ) יש להתחיל מחדש, בסביבה בעלת מאפיינים אחרים והפתעות חדשות. זו אחת התכונות שאהבתי גם במשחק הזה, ושגרמו לי לחזור אליו כמה פעמים, ואולי עוד אחזור, כי כל משחק הצליח להפיח בי את התקווה שאשתפר מאד בפעם הבאה, ושבעצם עוד לא גיליתי שום דבר.
מסתבר שיוצר המשחק IdoYehieli , נולד בישראל, חי באוסטריה, וכאן תוכלו לראות על מה הוא עובד בימים אלה.

החיים כמשחק מחשב

הגיבור המרכזי של Unmanned הוא "טייס של מטוס ללא טייס".
נשמע קצת פרדוכסלי, אבל כאן המשחק כולו מציב אתגר מחשבתי מסויים.
לא צריך לפתור בו חידות מסובכות, או לעמוד במשימות מוגדרות מראש. למעשה, בעיקר בפעם הראשונה, אין לכם ממש מושג מה בדיוק עליכם לעשות.
התפתחות העלילה מבוססת על טקסט, ועל ניהול דיאלוגים עם דמויות שונות. יש לבחור בשורת הדיאלוג ה"נכונה" כדי להביא להתפתחות כזו או אחרת בעלילה. בסוף כל פרק מסתבר לכם שיכולתם לזכות במדליה כלשהי, אם הייתם מגיעים להישגים. אבל זהו, שלא הצלחתם לקבל שום ציון לשבח.
ברור שהסיבוב הראשון מזמין עוד סיבוב, ואתם מנסים לתהות איזה מן טיפוס עליכם להיות כדי לזכות בכל זאת בקצת מדליות.
הטייס הגברי והמסוקס, שעיסוקו הוא למעשה להפציץ מטרות אנושיות של הטאליבן, צריך גם להתמודד עם אשתו הנודניקית, עם הבוסית הנחשקת שלו, עם הילד שלו ועם הדימוי העצמי שלו. בכל תפקיד יש לו אפשרות לבחור מה לומר ואיך להתנהג.

כנראה שאם תקפידו להשתמש באפשרויות שנשמעות לכם "פוליטיקלי קורקט" לא תמיד תגיעו רחוק. לאט לאט מתחוור שהמשחק עשוי להיות מעין סאטירה צינית על דמות האב האמריקאי.
כל אפשרות שתבחרו תעורר בכם בסופו של דבר חיוך מהול בדאגה, וכמו בחיים - תוצאות בלתי צפויות שיוצאות משליטתכם.
אחרי כל חלק שבו אתם יכולים לבחור בין אפשרויות, אתם נאלצים לצפות באורח פסיבי בהמשך העלילה, כמו בסרט, לרוב במסך מפוצל, בנוסח הסדרה "24",(שגם בה הורגים אנשים דרך מסך המחשב).
חייו של הטייס הגאה הם בעצם משחק מחשב רצוף - הוא הורג אנשים כמו במשחק מחשב, מתחרה עם בנו על הקונסולה בשעות הפנאי, ואפילו סופר כבשים כמו במשחק מחשב לפני שהוא נרדם. האם " מטוס ללא טייס " היא הגדרת מהות חייו  של הגיבור?
את המשחק יצרה קבוצה איטלקית של אמנים מעצבים ומתכנתים בשם Molleindustria , שמנסים לעורר שאלות חברתיות ופוליטיות בקשר למשחקי מחשב ובאמצעותם.
כל המשחקים שלהם מעוצבים בקפידה וצבעוניים ( מלבד המשחק האייקוני Every day the same dream שאם תשחקו בו תבינו למה הוא שחור-לבן ), וכולם מעוררי מחשבה. מחשבה ביקורתית בדרך כלל.
את הטקסטים כאן כתב Jim Munroe מ No Media Kings , שכדאי לעקוב אחרי עבודתו ואחרי הבלוג שלו.

המשחק הזה הוא בעצם מעין "קצה קרחון" בלבד.
מאחוריו עומדים אנשים בעלי עמדה מעניינת, שיצרו הרבה משחקים שכדאי להכיר.
טיסה נעימה, ויש לקוות שהטובים ינצחו. אם רק נדע מיהם.

גמד קטן ורשע

את הצחוק המרושע של Goblin, הגמד הכתום-כחול, אפשר לשמוע עוד לפני שהמשחק מתחיל.
וכשהוא מתחיל, אתם בחדר חשוך, כל המסך הוא שחור לבן, והגמד הצבעוני רץ וחומק לו אל תוך האורלוגין הגדול.
מסתבר שהגמד שתה את כל הצבעים בעולם, ומכאן והלאה אתם מופקדים על המשימה להחזיר את העולם לצבעיו הרגילים.
כדי להצליח יש לפתור חידות שונות ולהשתמש בחפצים שאתם מוצאים על ידי קליקים במקומות הנכונים.
פתרון החידות תלוי גם בפיענוח רמזים מילוליים שנחשפים באחד הספרים שעל הכוננית, כך שמדובר גם בחידת הגיון מסויימת, ולא רק בסתם ניסוי ותעיה.
החידות לא קשות באופן מיוחד, אבל מאידך, כדי לעבור משלב לשלב צריך להצליח במשימות ביניים, שכל מהותן הוא לחזור על פעולות בסדר הנכון. זה קצת מעצבן, במיוחד לאור העובדה שהגמד צוחק עליכם כל הזמן. זה שלב שבו משתדלים להצליח מהר ככל האפשר, ורק לא לשמוע אותו יותר.  אל דאגה, המשחק לא ארוך, ואין בו הרבה שלבים.
בכלל, בתור משחק אין בו הרבה חידוש, אבל הוא מעוצב מאד יפה - נקי, פשוט, מדוייק ועם הנפשה זורמת.
המשחק השתתף בתחרות שהאתגר בה היה ליצור "משחק של מסך אחד". אכן, זה מה שמעניין כאן - בכל שלב של המשחק לובש אותו החדר מראה שונה והחפצים בו מתנהגים קצת אחרת, וכל זה מבלי שתשתנה נקודת המבט שלכם.
ליצירת המשחק אחראי מישהו בשם cobcris ,שהוא חלק מצוות של סטודיו ארגנטיני בשם Gaming Fondue . באתר שלהם אפשר למצוא עוד משחקים שלהם ובכלל, לשמור על קשר למקרה שיוציאו משחק חדש.

אחי, איפה אתה?

Brother הוא משחק חורפי במיוחד, בו הרוח מייללת והנוף קפוא.
אתם משחקים בתור אישון קטן עטוף מעיל וכובע פרווה, שהרוח החזקה פיזרה את אחיו הצבעוניים לכל עבר, והוא מנסה לאסוף אותם בחזרה אל מערתם הבטוחה.
זהו מסע גילוי אתגרי, שבמהלכו תדרשו לפתור פאזלים שונים ולאסוף חפצים שיעזרו לכם לקבץ את אחיכם האבודים.
מסתבר שהנוף הקפוא מסתיר גם מערות חשוכות, מצבורי לבה רותחת ומכונות מסתוריות. בכולן יש להתעכב ולהצליח לפתור את החידות, בדרך של ניסוי ותעיה. כל תחנה כזו עשויה לעכב אתכם זמן רב, אך המשחק מציע לכם רמזים, ואפשר להיעזר גם בסרטון שפשוט מגלה לכם את כל הסודות... ( ואם אתם חובבי אתגרים לא מומלץ להציץ בו ).
בכל תחנה אפשר להדליק מדורה, וזו משמשת אתכם כבסיס שיגור למסך הראשי, ממנו אתם יכולים לחזור לאתרים השונים כאוות נפשכם. זו תכונה חשובה של המשחק, כי כך אתם יכולים לדלג מתחנה לתחנה במקום לבוסס בשלג שעות ארוכות.
הפסקול נעים והעיצוב נקי ומינימליסטי, ומזכיר במקצת את המשחקים של vectorpark . המעצב הוא Luke Thompson, מעצב גרפי ומעצב אתרים, שבאתר הבית שלו אפשר לראות את עבודתו, ומשחקים אחרים שעיצב.
החסרון של המשחק הוא שחלק מהפאזלים דורשים באמת הרבה זמן של ניסוי ותעיה, אבל, כאמור, אפשר להעזר בסרטון, או בפתרון המצורף לפוסט ב Jay Is Games.
מה לא עושים למען אחים, בעיקר אם הם כל כך מאושרים כשאתה מוצא אותם.




Follow my blog with Bloglovin

יוקי בשלג

Yuki in Winterland  הוא מסע הרפתקאות של הילדה יוקי בערבות השלג, בדרך אל בית סבתה.
הסיפור של יוקי דומה מאד לסיפור של כיפה אדומה. גם היא צריכה להביא עוגיות טעימות לבית סבתה המרוחק, וזאב רע גוזל ממנה את צרור העוגיות.
יוקי צריכה לעבור הרפתקאות במרדף אחר הזאב והעוגיות, לפתור בעיות, ולהצליח במשימות, עד לסוף הטוב.
בניגוד לסיפור כיפה אדומה, לא תתקלו כאן בזוועות כגון בליעת סבתות והריגת זאבים. כאן הסיפור הוא מתוק ושובב, והעיצוב המקסים שלו הוא הגורם העיקרי לכך.
מאידך, יוקי גם היא לא דוגמה ומופת לילדה שעושה הכל לפי הספר. פה ושם היא משתמשת בעורמה ובתעלולים כאשר הדבר משרת את צרכיה.
זה לא בדיוק משחק חינוכי שמלמד כיצד להתנהג יפה ולהתחשב באחרים, אבל כל התעלולים בהחלט מעלים חיוך, ואפשר להחשיב אותם כהומור.
אפילו הסוף מפתיע, ולא נותן לנו להתפס לאשליית ה" עושר ואושר עד עצם היום הזה" שבה מסתיימות אגדות.
קל מאד לזהות היכן יש להקליק, ולאן ללכת, ואחרי כל קליק במקום הנכון, הדברים קורים מעצמם.
מפעם לפעם יש לשחק מיני-משחק, שאמור להיות אתגר קצת יותר קשה, אבל גם עליו יכול להתגבר לבסוף כל ילד ששולט בעכבר.
המשחק, אם כך, פשוט מאד ומתאים גם לילדים צעירים, אבל כל מי שרוצה להנות מעיצוב יפה של סביבה ושל דמויות לא יבזבז את זמנו אם יקדיש לו כמה דקות.

צוללים קדימה

במשחק Scuba אתם נקלעים בחללית מקולקלת לכוכב לכת קובייתי.
כדי לצאת ממנו, אתם צריכים לבנות מחדש את המנוע של החללית, משימה שתעסיק אתכם כמה שעות טובות, או ימים.
הנוף מורכב קוביות קוביות, שאותן אתם יכולים להסיר באמצעות אקדח לייזר, או לבנות, באמצעות ערימות חול שאתם צוברים. כך אפשר ליצור שבילים ומדרגות שיעזרו לכם לנוע בחפשיות ממקום למקום.
בעזרת הלייזר אפשר גם "לשאוב" למחסן שלכם חומרים שונים שיעזרו לכם בבנייה. חלק מהחומרים מצויים על פני הקרקע, חלק בתוך האדמה, אבל החומרים השווים באמת מצויים מתחת למים. לשם כך אתם צריכים לצלול לעומק.
ככל שמתקדמים במשחק ובונים בהדרגה אמצעי עזר, כך אתם משדרגים את היכולת לצלול לעומק רב יותר ולזמן ארוך יותר.
בכל רגע אתם יכולים ללחוץ על R ולקבל סדרה של טבלאות שבעזרתן תדעו את המתכון המדוייק להרכבת כל דבר שנחוץ לכם.
מישהו כבר הכין טבלאות עזר, שמארגנות את הבנייה בסדר הגיוני ושימושי יותר - אחת של חומרים, ואחת של ציוד. אפשר להעלות את שני הדפים האלה ולעבוד איתם, זה קצת יותר קל.
חלק מהחומרים הנחוצים לכם נמצאים בשטח, וחלק אחר תוכלו להשיג רק אם תצרו מהחומרים הקיימים תרכובות חדשות.
כמובן שמדובר בשרשרת ארוכה של תרכובות, ותאלצו להתחיל מרכיבים פשוטים כדי לבנות רכיבים אחרים, שיבנו בתורם ציוד מועיל וכן הלאה וכן הלאה.
בדרך כלל עומדת בפניכם הבחירה - האם לצאת לשוטט בחוץ ולאסוף חומרים, או להשאר במעבדה ולהרכיב אותם מחומרים אחרים. המשחק מדלג כך בין שני אפני פעולה - האחד קצת יותר אקטיבי והרפתקני, והשני יותר דומה לפתרון פאזל ודורש חשיבה ופעולה בסדר הגיוני מסויים.
בשלב הראשון אפשר לבנות רק בעמדת חללית האם, אבל במהלך המשחק אפשר לקבל ציוד שיאפשר לכם בנייה גם במעמקי הים.
העיצוב הוא חינני, התנועה של הגיבור גם בים וגם ביבשה היא קלה ומדוייקת, ויש תשומת לב רבה לתאורה. בעיקר אהבתי את המעברים המאד ריאליסטיים בין האויר למים, ואת השפריצים והגלים ביציאה ובכניסה.
מועיל מאד ללמוד את הקיצורים שמביאים אתכם למסכים או לכלים שונים, וכדאי, בראש ובראשונה, לשים דגש על שכלול הציוד שלכם. היכולת לצלול יותר זמן ויותר לעומק ממלאת את המחסן ביתר קלות.
המשחק לא נשמר אוטומטית - יש לשמור אותו באמצעות לחצן Save Game בתפריט היציאה.
אם החלטתם להתחיל מהתחלה, תקבלו עולם שונה במקצת גם במבנהו וגם בהרכבו, וזו כבר סיבה טובה לחזור אליו.

עוד משחקים של יוצר המשחק ( בחור קנדי שמכנה את עצמו Louissi ) תוכלו למצוא כאן.

פלא פלאים

Wonderputt הוא משחק שדומה להמון משחקים, ובכל זאת לא דומה לכלום.
העיצוב שלו מרהיב. גרפיקה תלת מימדית מונפשת, מלאה בהפתעות, שהופכות את הפעם הראשונה למסע גילוי.
האתגר לקוח ממשחקי ספורט - מיני גולף, או אפילו סנוקר - אתם חובטים בכדור קטן, והמטרה הראשונית היא להצליח לקלוע אותו לחורים שמזומנים לכם לאורך המסלול. כל קליעה מוצלחת משנה את פני השטח, ופותחת חורים חדשים.
התפעול לקוח ממיטב המשחקים הפיזיקליים, כך שההתנהגות של הכדור ושל פני השטח ריאליסטית ביותר, ועליכם לדייק בזוית החבטה ובעצמתה.
חלק מהאתגרים מזמן התמודדות לא כל כך פשוטה, ואפילו מצריכים אימון מסויים. לא מדובר רק בשליטה בכדור, אלא גם בפיענוח ההגיון של המסלול, מה שמקרב את המשחק במעט לענף הפאזלים.
אחרי הסיבוב הראשון, נפתח שלב נוסף במשחק, ותוך כדי החבטות אתם אמורים לאסוף בועות צבעוניות ולמלא בצבע את הקשת הנפרשת במרכז המבנה.
מכאן ואילך, כל מה שאתם יכולים לעשות הוא להמשיך ולחזור על אותו המסלול, ולנסות להשתפר.
אתם יכולים לפתוח את התפריט הראשי, לעקוב אחרי הישגכם ולהבין באילו מדליות אתם עשויים לזכות, אבל ההישגים הבאים לא יחוללו שום שינוי במהלך המשחק - לא יפתחו עוד שלבים, לא תגלו עוד מקומות, ולא תקבלו טכניקות חדשות. האמת שבשלב זה נשארתי עם טעם של עוד. הייתי רוצה לראות המשך לכל הדבר המופלא הזה.
אבל כנראה שאי אפשר לבקש הכל בבת אחת...
בכל מקרה, עד השלב שבו לא תמצאו יותר טעם להשתפר, המשחק הזה מספק חווייה מהנה, וזה כולל את המוזיקה ואת הצלילים.
את המשחק יצר Reece Millidge הבריטי, שבאתר הבית של הסטודיו שלו - Damp Gnat - תוכלו למצוא את כל מה שהוא יוצר.
מומלץ ביותר המשחק Icycle , שבו דמות ערומה על אופניים שועטת במסלול מושלג שמעוצב בצורה ייחודית ומדהימה.
חובה לחובבי המירוצים!
יש רק משחק אחד שדומה לWonderputt, והוא Adverputt - משחק מוקדם יותר של Millidge עצמו.
זהו למעשה משחק פירסומי, כשבכל חלק שלו מצוי קישור לאתר אחר. גם הוא חביב ביותר, אבל מנקודת מבט עכשווית נראה כטיוטה לדבר האמיתי.